תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת, כי: "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער, יהיה משיב בערעור". על תקנה זו נאמר בספרו של י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 810, כדלהלן: "... כתב הערעור יהא פגום אם ישמיט ממנו המערער את שמו של אחד הנתבעים, והנתבע שכלפיו הוגש הערעור יוכל להתנגד לשמיעתו מחמת הפגם ואפילו להשיג ביטול הערעור על אתר" (ההדגשה הוספה). בע"א 1439/90 מדינת ישראל נ' הום חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז(2) 346, בעמ' 354 נפסק, כי כתב ערעור שהושמט ממנו שם אחד הנתבעים פגום, שכן מטרת תקנה 424 היא לידע את בית המשפט מי הם בעלי הדין שיש להם נגיעה לדיון בערעור, ואשר הערעור עשוי להשליך גם על עניינם. בבש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי פ"ד נה(5) 357, בעמ' 359, פסק המשנה לנשיא כב' השופט ש' לוין כי התקנה הנ"ל אינה תקנה "טכנית", שכן אי צירוף יכול לגרום לתקלות חמורות בהליך, כגון שתוצאת פסק הדין לא תחייב את בעל הדין שלא צורף שכן לא ניתנה לו זכות טיעון בערעור.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
