1. מה ההבדל בין תז"פ לתזכורת גרידא?
2. אם יש צו סגירה של תיק שהוכן ע"י התביעה, היא אמורה להביא את הצו לשב"ס שישחררו את העצור? איך בדיוק מתנהלת הפרוצדורה של שחרור עצור? התובע רק מצהיר בפני ביהמ"ש שאינה עומדת על המשך מעצרו, או שיש להגיש מסמכים כלשהם כמו צו סגירה?
3. האם בשלב המעצר (בקשה להארכתו), ניתן לטעון לפני ביהמ:ש כי עילת המסוכנות פוחתת בעקבות הקמת משפחה (העצור אדם רציני, עסוק במשפחה וכו/)? נאמר לי שאפשר לומר רק בשלב הטיעונים לעונש, אבל האם לא ניתן לטעוו זאת גם בשלב המעצר (בקשת הארכתו)? ומדוע לא?
תודה
אנסה להשיב לשאלותיך, למרות החוסר במידע.
1. תז"פ - אני מניח שזה "תזכורת פרקליטות", כלומר תזכורת במעמד הפרקליטות בלבד, בדר"כ כאשר הם צריכים להודיע לביהמ"ש האם הם חוזרים בהם מכתב האישום. תזכורת צדדים - כאשר שני הצדדים מחוייבים להופיע לדיון.
2. אם הפרקליטות מחליטה לחזור בה מכתב האישום כאשר הנאשם עצור, יש להגיש בקשה לשחרור בתיק המ"ת, וביהמ"ש צריך להורות מפורשות על שחרורו ולהפיק פקודת שחרור ממעצר.
3. בשלב בקשת הארכת המעצר - אני מניח שמדובר בהארכה בחלוף 9 חודשים - ניתן להעלות טענות גם בנוגע למסוכנות ולבקש לשחרר את העצור לחלופת מעצר.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
ראשי תיבות אלה מתייחסים ל"תזכורת פנימית". כאשר שופט נותן החלטה עם תאריך יעד (הצדדים צריכים להודיע לו על עמדתם - וכיו"ב), הוא קובע מועד לתזכורת פנימית. בהגיע המועד המזכירות מעלה לפניו את התיק והוא רואה אם בוצעה החלטתו או הוגשו בקשות מבקשות שונות בעניינה .
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר