צר לי על אורך המכתב
שלום רב,
אני סטודנטית באחת האוניברסיטאות. לפני מספר חודשים פניתי למזכירת המחלקה בבקשה לעזרה בבעיה שהייתה לי מול מרצה. משסירבה המזכירה לסייע לי, כעסתי,באופן טבעי, ובכך הסתיימה השיחה. פניתי במייל לראש הסגל כדי להסתייע בו בעניין המרצה ולהפתעתי לאחר מספר שעות הוא החזיר לי מייל בו האשים אותי בכך שגידפתי את המזכירה. כמובן שעניתי לו שלא היו דברים מעולם וביקשתי עזרתו שוב בעניין המרצה. לאחר חילופי מיילים ביננו בהם ציין כי מאמין למזכירה ולא לי (לא בלשון זו כמובן)- לא ענה לי יותר. פניתי שוב למחלקה, לאחראית על המזכירה- שוב, כדי לסייע לי בעניין המרצה (מדובר היה בעניין דחוף). היא כבר ידעה על מה מדובר, הרימה עלי את הקול וסירבה לסייע לי אלא לאחר שכנועים רבים- מכיוון שהייתי בסוף הריוני, ביקשתי אישור ממנה לכך שגיסי (שלומד גם הוא באוניברסיטה) יגיע לקחת טפסים מסוימים- היא אישרה ואמרה לי לאן עליו לפנות. יום לאחר מכן כאשר ניגש גיסי למחלקה אליו הופנה (מדובר במחלקה אחרת- לא בה יושבת המזכירה), הוא נתקל ביחס מחפיר, אמרו לו שאני לא יודעת להתנהג וכי אני לא אקבל כל שירות עד שלא אתנצל. גיסי ההמום והמובך הודיע לי על כך וכמובן שהתקשרתי שוב למחלקה וענתה לי מזכירה אחרת- שאמרה לי שעלי לכתוב מכתב התנצלות אחרת לא אקבל שירות (מדובר היה ברישום לקורס שהתעכב, מועד המבחן כבר היה יומיים לאחר מכן). יום למחרת נסעתי עם בעלי לאוניברסיטה (בשל מצבי, בעלי חשש שאגיע לשם לבד בשל האופן המבזה בו נהגו בי). כאשר הגעתי לאוניברסיטה, התברר לי כי בעלי כבר החל בטיפול וגם הוא נתקל באותה תגובה. הלכתי למחלקה, המזכירה שהאשימה אותי לא נכחה אלא המזכירה השניה. היא חזרה והתעקשה שעלי להתנצל וכאשר שאלתי אותה מי הורה על כך ובאיזו זכות הם מתנים רישום לקורס בכך, ענתה לי שראש הסגל החליט על כך וכי העביר גם לי מייל. כאשר ביקשתי לראות את אותו המייל- שכמובן, לא עבר אלי מעולם- התחמקה. ניסיתי את מזלי במדור הרישום לבחינות (רק לציין- שאת כל התיזוזים האלה עברתי בחודש התשיעי להריוני), אך גם שם קיבלתי תשובה חד משמעית שעלי קודם לכתוב מכתב התנצלות. לצערי, לאחר השפלה קשה שחוויתי (המזכירה עידכנה את כל!!! המחלקות הקשורות ולכן בכולן נתקלתי באותו יחס ובאותה דרישה) נאלצתי לכתוב מכתב בו כתבתי כי צר לי על האי הבנה מדבריי- כל זאת כדי לקבל אישור להבחן יום לאחר מכן (ניתן לומר שהחרב היתה על צווארי). אני רק מחדדת שמעולם לא נשאלתי האם כך היה, לא שוחחו איתי, לא עשו לי ועדת משמעת כדי להוכיח או להפריך את הטענה- ההסתמכות הבלעדית הייתה על דברי מזכירה ששיקרה! ואילו אני בוזתי , שמי נרמס בפני כל עובדי המחלקות השונות, בפני גיסי, בעלי- וכל זאת ללא שניתנה לי אפילו זכות הוגנת להגן על עצמי. כשבוע לאחר מכן ילדתי ולאחר הלידה אושפזתי עם לחץ דם גבוה (לא סבלתי בהריון) אשר הרופא לא שלל כי מקורו בלחצים קודמים אך לא ניתן להוכיח כמובן. ורק לאחר כחודשיים, כאשר הכל נרגע, כתבתי מכתב לראש החוג ולגורמים באוניברסיטה בו רשמתי במפורש כי אולצתי לכתוב מכתב זה אך לא זכיתי לתשובה (למעט ממחלקת פניות הסטודנטים). האם יש בהתנהלות זו של המזכירה ושל הגורמים באוניברסיטה הוצאת לשון הרע? תודה!