בעת הגשת התביעה (לפני שנתיים) ע"י בעלי ברבנות הוא טען שהוא אב ואם לילדיו.
בדיון הראשון שהתקיים ברבנות ניתנה החלטה לערוך תסקיר. בפועל בעלי מתעלם מילדיו רואה אותם מתי שמתחשק לו, ולכן ביקשתי מעו"ד שלי להגיש בקשה להסדרי ראייה. בדיון בעלי טען שהוא עובד כל היום ואין באפשרותו להתחייב לימים מסויימים ביה"ד נתן לו כמה ימים להודיע איזה יום נוח לו והשמיע לו בדיון שכדאי לו לא לנהל את ההליך על גב הילדים. לאחר שהודיע בעלי על יום בשבוע ניתנה החלטה על הסדרי ראייה פעם בשבוע ושישי שבת כל שלושה שבועות (החלטה שהיא די תמוהה בעיני, איך אפשר לשמור על קשר עם הילדים בצורה זו) אבל גם החלטה זו בעלי מפר, ורואה אותם מתי שמתחשק לו, וכשהוא רואה את הילדים הוא יוצר איזה מריבה עם הבן הגדול, ועקב כך הוא מוריד אותו בבית וממשיך עם הילד הקטן, דבר שגורם לילד הגדול לכעוס, וגם כעת הוא לא רוצה לראות את אביו.
בחודש 9/11 התגרשנו וביקשתי מעוה"ד שלי לבקש הסדרי ראייה קבועים, וכן לבקש מפקידת סעד לערוך תסקיר, על מנת להראות לביה"ד או לבימ"ש לענייני משפחה, שבעלי לא רואה את הילדים ולהגדיל את המזומנות.
לדברי עוה"ד שלי היא הגישה בקשה, וניתנה החלטה לתגובת הצד השני שלא ניתנה עד היום.
תשובתה של עוה"ד שלי הייתה, זה שהוא לא רואה את הילדים זה ההפסד שלו וכעת אני צריכה להגיש סיכומים בתיק המזונות בבימ"ש לענייני משפחה אני אציין זאת .
אני מבקשת לדעת עם ככה פועלים בנושא הזה, לי יש הרגשה שיש פה מחדל של עוה"ד שלי.
אנא עזרו לי לפרט את ההליך שיש לעשות במקרה זה.
אודה לתשובה מהירה
