נקודת המוצא של החוק היא כי הבעלות בזכות היוצרים היא של היוצר, בענייננו - המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. לעניין זה אין חשיבות מיוחדת לעובדה שהמדובר בגוף ציבורי.
לבעלים של זכות היוצרים ביצירה יש מונופול לעשות כל שימוש שהוא רוצה ביצירה ומונופול למנוע מאחרים לעשות שימוש ביצירה.
החריג לכלל זה הוא סעיף 19 לחוק – שימוש הוגן, סעיף זה קובע:
19. (א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
(ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:
(1) מטרת השימוש ואופיו;
(2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש;
(3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;
(4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
כפי שניתן לראות, פרשנות סעיף זה אינה נותנת תוצאה של שחור ולבן ויש ליישם את העובדות הרלוונטיות ביחס ללשון החוק ולפסקי הדין שפירשו את לשון החוק.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
