בעלי ואני נפרדנו בתחילת השנה ועברתי לעיר מגוריי טרום החתונה,בקרבת משפחתי,במרחק חצי שעה נסיעה, מרחק סביר. מכיוון שלא רציתי להוציא את בני הפעוט (בן שנה) מהמסגרת החינוכית באמצע השנה,הוא נשאר בגן בעיר של בעלי. בסיום השנה, רשמתי אותו לגן בעיר מגורינו, להמנע מהנסיעות הארוכות והמתישות כל יום. בעלי אשר פתח את תיק הגרושין ברבנות, ניסה למנוע את המעבר. בתחילה פנה לרבנות ואלו אסרו עליי להעביר את הילד גן. לאחר שבקשתם נראתה לי מוזרה,הרי הילד במשמורתי, ואין בטובתו נסיעות ארוכות כל יום,בקשתי חוות דעת של עו"סית אשר התערבה ושלחה תסקיר מפורט שעל הילד לעבור ועל האב,ככל האבות, להגיע ולקיים את הסדרי הראייה שלו. עכשיו,הם שוב מקשים, ולאחר שהוא פנה שוב לרבנות, אלו פסקו שביומיים הסדרי ראייה של האב ,פעמיים בשבוע,למשך שעתיים,(אשר מובטל בבית,ואלו אני עובדת,מפרנסת,ומטפלת בילד) אצטרך פעם אחת להסיע ולהחזיר את הילד. אני עובדת, ואין באפשרותי לכך. אני חושדת שיש לעורכת דינו של פרודי קשרים ברבנות,והפסיקה הזו נראית תמוהה, מה אני יכולה לעשות בנידון? אם לא אעמוד בפסיקה שפסקו- מה יכולים לעשות לי?