שלום,
תבעתי משמורת מלאה על ילדתנו בת ה 3. התביעה למשמורת מלאה נבעה מטענתי שאשתי משתמשת בילדה ככלי נשק, מטפלת בה שלא כראוי ומזניחה. מספר ימים לאחר שקיבלה את כתב התביעה היא הקליטה עצמה מתייפחת כאילו הכיתי אותה ואז נאלצתי לצאת מהבית בעצת עורכת דיני. מאותו רגע החלו תלונות כלפי שאני מטריד את בתנו מינית, על פדופיליה, אלימות וכו'.. בתחילה התלונות היו ביחידת הסיוע, המשיכו אצל פקידות הסעד שהחליטו להעביר הטיפול ליחידה לשלום הילד. ביחידה לשלום הילד החל תהליך אבחוני נוכח טענות אלו - כל צד לחוד ובנוסף כל צד עם בתנו הקטנה.
גם שם העלתה את טענותיה השקריות. טענות אלו הועלו גם במשטרה לאחר שהבינה שאף אחד לא יתייחס ברצינות מספקת אם לא תיגש למשטרה. שם פתחו לי תיק פלילי (חקירה, טביעות אצבעות, DNA, צילומים וכו'). בביהמ"ש דרשתי סופסוף בדיקת מסוגלות הורית (היא המשיכה להשתמש בבתנו נגדי ביתר שאת אחרי שהחלו הליכי הגירושין - מעבירה דרכה מסרים שונים, מנסה ליצור ניכור כלפי וכלפי הורי ועוד).
לצערי הרב בבדיקה נמצא כי היא כשירה לחלוטין ואף ייחסו לה תכונות והתנהגויות הפוכות למציאות - לפתע היא זו ששומרת כביכול על מקומי בחיי ילדתנו, לפתע היא זו שמכירה בחשיבותי כאב, נמצא שהיא היציבה וניתן לטענותיה השקריות מקום רב בדו"ח, ביחס למקום שניתן לטענותי (יש להזכיר כי אני הוא זה שיזמתי את המהלך וכי היא אף דרשה בשלב מסויים שלום בית...). בחוו"ד החליטו להשאיר את הסדרי הראיה על כנם בינתיים ולתת לה משמורת, למרות שכהמלצה ראשונית ידוע לי שפקידות הסעד רצו להרחיב את הסדרי הראיה שלי.
האם יש דרך כלשהי להמשיך את תהליך האבחון ? האם יש דרך להביא חוו"ד נוספת, מטעם ביהמ"ש או אפילו לא מטעמו ? חשוב לציין כי עדיין לא ניתנה החלטה מטעם פקידות הסעד אלא רק המלצה מטעם הפסיכולוג שערך את בדיקת המסוגלות.
תודה רבה.
