כותרת מוזרה בחרתי, פשוט לא הצלחתי למקד את הפנייה שלי בנושא יחיד ולתת לה כותרת משקפת.
אני גרוש מזה כ5 שנים, יש לנו שני ילדים, בן ובת, בני 16 ו13.
הבעייה שאני מבקש להציג ולשמוע התייחסות אודותיה מורכבת משניים...בעייה כלכלית ובעייה של שותפות בגידול הילדים.
בזמנו, כשהתגרשנו, יצאתי מהבית עם שתי מזוודות וסוכם כי בחלוף 5 שנים נחליט על גורל הבית (כרכוש המשותף היחיד שלנו).
בשנתיים הראשונות של הגרושין הכל זרם כרגיל, לפני כשלוש שנים חליתי במחלה קשה ולמעשה מאז איני עובד כמעט.
מטבע הדברים התקשיתי גם בתשלום המזונות, לא ביצעתי כל נסיון להפחתת מזונות עקב זאת וניסיתי להתנהל אל מול גרושתי בנושא.
בשלב מסויים היא פתחה תיק הוצל"פ שכיום עומד בו חוב של בסה"כ כשלושה-ארבעה חודשי תשלום מזונות (מדובר בפיגורים מצטברים משלוש השנים האחרונות וככל הנראה גם הפרשי הצמדה כנהוג בהוצל"פ) .
לתחושתי, מתנהלת בבית הילדים איזושהי מערכה של הכפשה וזלזול בי, הבת הגדולה מסרבת לחלוטין בחודשים האחרונים ליצור איתי קשר ו/או להגיע אלי וזו אפיזודה דומה שנייה במהלך שנות הגרושין (חצי שנה דומה היתה לפני כשנתיים ובסיומה תלתה את התנהלותה בכך שאמה אמרה לה כי איני משלם לה מזונות).
בנוסף, גרושתי מתנכרת לחלוטין לכל מהלך של שיתופי בגידול הילדים ובחינוכם, במהלך השנים כבר מצאתי עצמי נאלץ בבושת פנים לפנות לבתי הספר שלהם ולבקש/לדרוש כי יעדכנו אותי במתרחש עם הילדים במסגרות החינוך.
איני מוזמן לימי הורים של הגדולה (הבן הקטן מעדכן אותי בעצמו) ובאם הילדים עצמם אינם מעדכנים אותי (ומטבע הדברים הם אינם ששים לעדכן בנושאים בעייתיים מבחינתם) הרי שגרושתי עצמה אינה עושה זאת ולדוגמא, לפני כחודשיים נודע לי מפי אחד מהורי חברתה של ביתי הגדולה כי היא היתה במסגרת ביה"ס בשבוע גדנ"ע מחוץ לבית ואני כלל לא ידעתי זאת.
כל זאת ועוד, עקב מחלתי מצאתי עצמי מאושפז בשנים האחרונות מספר רב של פעמים ובמהלך אישפוזים אלו או אפילו בתקופות בהן הייתי מרותק לבית ולמיטתי סרבה גרושתי לטרוח ולהסיע את הילדים (מרחק של 10 דק' נסיעה) לבקרני וזאת בטענות מטענות שונות שכולן אינן רלוונטיות....הדברים הגיעו לשיא במהלך אשפוז ארוך של כשלושה חודשים בו שהיתי במצב קשה בבי"ח ולא ראיתי כלל את הילדים.
הדברים הללו משמעותיים מכיוון שאין לי משפחה קרובה כלשהי ולא רציתי לשלוח אנשים זרים להביא את הילדים אלי.
כפי שסיפרתי קודם, הילדה הגדולה מסרבת כיום להיות איתי בקשר, אני נמנע מלשאול את אחיה הקטן בדבר הסיבות כלך אך אני סבור כי הרקע לכך הוא הסיבה שנקבתי למעלה ומבחינתי הגיעו מים עד נפש ושאלתי היא מה ניתן לעשות בנושא?!
נראה לי כי הצעד הנבון מבחינתי יהיה פנייה לבימ"ש בתביעה להפחתת מזונות ואשמח אם מישהו יקרא את האמור לעיל בעיון ויחווה דעתו, גם בנושא הכספי וגם ובעיקר בעניין הילדים .
