כי אם המצב הוא כזה, כמו שאת מתארת, זה יהיה עוול מאוד גדול לילד.
טפלי בעצמך קודם. זה יהיה כמעט בלתי אפשרי לגדל ילד "נורמלי" כשיש לך כאלה חרדות.
ילדים זקוקים לחברה. לחברת ילדים ואנשים אחרים וחברים וגינות ועוד.
ילדים לא צריכים לחיות בחרדות ופחדים. ממש לא.
אם המצב הוא כמו שאת מתארת - שזה עד כדי כך קשה שאת מוצאת את עצמך לא עובדת בכלל (וזה ממש לא קשור לכסף) - הייתי מאוד ממליצה לך קודם כל - לשוחח עם הגורם המטפל בך (פסיכיאטר או פסיכולוג) על הרצון הזה להביא ילד.
כי רצון כזה להביא ילד הוא לא רק "שלך".
הוא צריך להיות גם בהתייחס ל"זכות" שלנו, להביא ילדים לעולם, כשהתנאים שאנחנו מציעים להם, הם כל כך קשים מלכתחילה.
זו דעתי.
גילוי נאות - אני עו"ד.
לא מתמחה דווקא בדיני אישות - למרות שיש לי השכלה כלשהי ונסיון קטן בתחום.
אבל את הדברים הללו אני כותבת כאמא. לא כעו"ד.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
