שלום רב,
אתחיל בתאור המקרה:
נדרשתי לשלם קנס בגין עבירת חנייה על-ידי עריית פתח תקווה.
ההודעה הגיעה אלי כשנה וחצי לאחר העבירה לכאורה.
פניתי לעירייה, וטענתי להתיישנות העבירה.
לא קיבלתי כל תשובה.
לאחר זמן רב, כשנה וחצי נוספות, התדפק על דלתי גובה מס, והפקיד בידי רעייתי דרישה לתשלום החוב, לרבות ריביות והוצאות שונות, לפני ביצוע עיקול.
פניתי למבקר המדינה בנושא, וזה, לאחר בירור, השיב לי כי העירייה טוענת שהיא שלחה לי תשובתה בסמוך לפנייתי המקורית (בפניה אשר בה טענתי להתיישנות). תשובת העירייה לכאורה הייתה, כך למדתי, סירובה לבטל הקנס, היות והרכב לא היה רשום על שמי, כי אם על שם חברת הליסינג, וכיוון שכך, על פי נוהל הסבה, התיישנות עומדת לאחר שנתיים (ולא שנה, כפי שסברתי).
המבקר עוד אמר שהחוק לא קובע שאת תשובה התובע יש לשלוח בדואר רשום, ואף העירייה לא טוענת ששלחה לי תשובתה בדואר רשום, אלא בדואר רגיל. מכיוון שלא יכל המבקר להוכיח שמכתב לכאורה כאמור לא נשלח, הוא לא מצא מקום להתערבות.
בסמוך להודעת המבקר, שבה חברת הגבייה (פרנקל את קורן) בדרישה לתשלום, הכולל ריביות ושאר הוצאות (דהיינו, לא היה כל צעד הוגן מצדם לתשלום הקנס המקורי).
תחושתי היא שנגרם לי עוול. למרות שאני לא שלם עם כך - אני מוכן לשלם את הקנס המקורי. לדעתי - תשובת תובע שמגיעה שנה וחצי לאחר הפנייה אליו - למרות שאולי לא מצויין כך בחוק - היא עילה ברורה לביטול הקנס. ונכון, מדברי עולה כי אני לא מקבל את טענת העירייה ששלחה לי תשובה - אני לא קיבלתי הודעה כזו - והיא אינה יכולה להוכיח ששלחה כזו.
אם אשלם את הקנס המלא (העומד על 400 ש"ח, במקום המקורי - נדמה לי 100 ש"ח) - תחושתי תהייה תחושת ויתור צורמת.
שאלתי:
1. בסופו של עניין השאלה המשפטית שעל הפרק היא מה דינה של החלטת תובע שלא נתקבלה (כאשר זו נשלחה בדואר רגיל ולא בדואר רשום)?
2. אם התשובה לשאלה הנ"ל נוטה לזכותי, כיצד עלי לפנות? האם עלי להגיש בקשה להישפט באיחור על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי, או שעלי לפעול בדרך אחרת?
3. במידה ועלי לפעול בדרך אחרת - מהי? להגיש תביעה לבית המשפט לעניינים מקומיים? לבית המשפט לעיניינים מנהליים?
4. מה עלי לתבוע, והיכן אני יכול למצוא מידע או "מדריכים" כיצד למלא את הטפסים השונים? ובכלל, כלום יכול הדיוט שכמותי לבצע את הפעולות לבד, או שאזדקק לעו"ד?
סליחה על ה-"מגילה" הארוכה, ותודה על העזרה,
אוהד
