עבדתי אצל מעסיק ציבורי 8 שנים במעמד עצמאי, בשכר חודשי + מע"מ ממנו נגזרו תשלומי המיסים בניכוי המע"מ והוצאות מוכרות .
בגלל יחס בלתי ראוי שקיבלתי ממעסיקי, הוכרה תביעתי ממנו בביה"ד להכיר בקיומם של יחסי עובד מעביד בינינו , נפסקו לי פיצויים ותשלומים אחרים על בסיס השכר האחרון .
למרות ששילמתי כל השנים ב.ל כעצמאי ולמיטב הבנתי תשלומי לב.ל כשכיר אמורים היו להיות נמוכים יותר , הופתעתי לקבל מב.ל דרישת תשלום מאיימת בצרוף שובר לתשלום הפרשים + הצמדות של הפרשים כשכיר על בסיס השכר החודשי שכלל את המע"מ .
ניסיונותי שנמשכו במשך למעלה משנה לרבות פניות בכתב של יועץ משפטי ורו"ח (בתשלום ) בהם ניתחו את האבסורד בתביעת התשלום אגף הגביה ממעבידים המשיך לעמוד על תביעתו ממני .
גם בקשה היועץ המשפטי לקיום פגישה לא נענתה בקלות אלא לאחר 4 חודשים .
בפגישה שהשתתף בה מנהל אגף הגביה מעצמאיים נאמר לי מיד לאחר שסימתי להציג את טיעוני, שתביעת התשלום ממני לא הייתה תקינה ואינני חייב בתשלומה דרשתי לקבל זאת בכתב, ואכן על תביעת התשלום המאיים שקיבלתי, הוסיף מי שחתם עליה, בכתב ידו שהתביעה מבוטלת .
דרשתי לקבל את ההוצאות המיותרות שנגרמו לי בסך 5000 ₪ ( בידי חשבוניות ) בקנית שרותי יעוץ מיותרים. רק לאחר 7 חודשים ו-4 תזכורות לקבלת תשובה , קיבלתי תשובה מעורפלת ובלתי עניינית שדחתה את תביעתי .
נשאלת השאלה האם קימת בנסיבות אלה עילת תביעה, בביה"ד לתביעות קטנות ?
