בדיון שבו הייתי בכנסת יו"ר ועד העובדים של מכון התקנים השמיץ אותי באופן אישי.
האם יש בזאת עילה לתביעת דיבה
קרא את פרוטוקול הדיון.
אגב על פחות מזה הם תבעו אותי על לשון הרע
בחצי מיליון ש,ח. מה שנקרא תביעת SLAPP
שים לב למשפט 'רוצה לקנות בית בסביון' וכמובן למורת רוחו של ח"כ רועי פולקמן שרואה .
בדבריו של יו"ר ועד העובדים איום ממשי.
ככה נראה היבריס במיטבו. סוג של תחושת כוח שמותר לך בעצם הכל.
----------------------------------------
מתוך פרוטוקול הוועדה שבה נכחתי.
שמעון הניג:
אני שמעון הניג, אני יצרן ויבואן של צעצועים ובובות תיאטרון. קודם כל תודה על הזכות לדבר כאן, ואני שמח שאני שומע שיהיו שינויים.
הייתי בישיבה הקודמת לפני ארבע שנים בוועדת הכלכלה. אני רוצה לדבר על כמה דברים. הבעיה הגדולה, שהרבה דברים ששמעתי כאן, נעים במישור אחד, אבל כלכלה באופייה נעה בהרבה מישורים. אחד המישורים הראשיים בכלכלה העולמית הגלובלית זה האינטרנט. אם תפתחו את האינטרנט, ולא משנה היכן, תגלו שישראלים מקום ראשון בעולם בקניות מוצרים באינטרנט.
עד כמה שהבנתי, הכלכלה הישראלית העבירה מתוך הכספים בישראל כמעט 18 מיליארד שקל בשנה שעברה לקניות באינטרנט – אלה נתונים סטטיסטיים, שהוצאתי מהאינטרנט. 18 מיליארד שקל, שנקנו ועברו לכלכלה זרה, לא הכניסו למדינה כלום, משום שרוב האנשים שקונים באינטרנט, גם אם הם קונים מעל 75 דולר, הם יצהירו 75 דולר. תעשו חשבון בעצמכם, כמה מע"מ המדינה הפסידה; הצמיחה בישראל, שאומרים אפס – זאת הסיבה היחידה. אם 9 מיליארד שקל מתוך ה-18 מיליארד שקל היו נשארים בארץ, היתה פה צמיחה חיובית. אני יכול לצטט לכם דברים שאמרו שיינין ופרופ' מעוז באחרונה, שהצמיחה בישראל שלילית בגלל הסיבה הזו, הרגולציה.
כשאני מביא צעצועים שעברו את הדירקטיבה האירופאית – מה שנקרא- - - EN71 את הבדיקות, ואני מכניס אותם לארץ, כפי שאמר כבוד יושב-ראש מכון התקנים – לעדכן אותך, לא כל המעבדות מאושרות. מעבדה מאושרת זו מעבדה שיש לה הסכם הדדיות, ולפעמים אם אין הסכם הדדיות, המעבדה לא מאושרת.
כשאין אישור מעבדה, אני משלם סכום עתק לארץ, למרות שכל יצרן וכל חנות בעולם יוכלו למכור אותו מוצר שאני רוצה להביא מאירופה במיוחד. אני פיטרתי 24 עובדים – שאף אחד לא חושב עליהם, כתוצאה מהמצב הזה – בשנתיים האחרונות.
אלא הם דבריי מצוטטים מילה במילה..
------
דבריו של יו"ר ועד עובדי המכון. על הדברים הרשומים מעלה נאמר שאמרתי דברי בלע.
אני לא רואה שום בלע. אשמח אם מישהו יאיר את עיניי ואראה שם בלע. מבטיח לבלוע את לשוני אם אראה ולו בלעון אחד קטנטן.
---
וזה מה שאמר יו"ר ועד העובדים..
סמי שמואל שלום: יו"ר ועד העובדים.
סמי שמואל שלום:
בוקר טוב לכולם. רק גילוי נאות לגבי נציג היבואנים הקטנים שמעון הניג – קודם כל, נתבע על-ידי מכון התקנים בנושא של תביעת דיבה אישית. מה הוא אומר? הוא רוצה, בשביל שתהיה לו אפשרות לקנות בית בסביון, הוא רוצה שמדינת ישראל תפתח חופשי את הייבוא? כמו שיש באינטרנט, שאין בדיקות – לא כל כך ברור לי, אבל קצת נתונים לגבי היבואן, שסיפר על התהליכים הקשים שהוא עובר.
רועי פולקמן (כולנו):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה למחות, כי זה גם היה בדיון הקודם. אתה יודע למה יבואנים לא רוצים להגיע לכאן? כי השיח המאיים הזה, שאתה שומע מיו"ר ועד העובדים – הוא מדבר כאן, אז הוא מספר שהוא נתבע, והוא רוצה לקנות בית בסביון. ככה מחסלים אנשי עסקים במדינת ישראל – כי הסתכסך עם ועד העובדים. גם היה בפעם הקודמת האיום הזה.
סמי שמואל שלום:
רק משפט קצר. קודם כל, אני מודה לחברת הכנסת ורבין. את יכולה להיות יושב-ראש הוועד לדעתי. הצגת את זה מאוד יפה. אנחנו פתוחים לשינויים, רוצים להשתנות. אנחנו מבינים שהעולם משתנה. אנחנו מבינים שיש היום שני סוגי לקוחות – מה שהסברתי לך בפעם הקודמת – יש הצרכנים שרוכשים, ויש היבואנים או התעשיינים. אנחנו משתנים.
אני לא רוצה – וזה מה שכואב לי, מה שאמרת לפני מספר דקות, וגם מה שהיבואן אמר – אני לא רוצה שיצטייר שיש איזו מאפיה של עובדים שיושבים, אומרים: אתה אמרת ככה – אני אטפל בך. אנחנו לא בעולם הזה, אנחנו לא במערכות האלה. לי כאב משהו אחד – לכן פניתי לאותו יבואן. לבוא בכנסת ישראל לפני כל כך הרבה מכובדים, ולומר דברים שמבחינתי הם דברי בלע, והם תפישת עולמו, ולא להגן על עצמי, כעובדים – נראה לי לא ראוי, ואני חושב שזה נכון, כמו שכל אחד מכם ידע להגן על התהליכים שלו.
מפריע לי שהעובדים ייתפשו – ואסור שאתה לפחות בישיבות האלה תיתן את התחושה כמחוקק חוק שמבחינתך הוא נכון – אגב, לא אמרתי שהוא לא נכון. כמחוקק חוק, אל תנסה לומר על העובדים שהם מאפיונרים. ממש לא.