ברצוני להגיש תלונה זו בפניכם כנגד הגולשת diamond, מפעילת הבלוג "אגרוף ברזל בכפפה של משי" בתפוז, בישראבלוג ובקפה דה מרקר:
אותה גולשת קוראת לעצמה כל פעם בשם אחר, חסויה מכל פרט מזהה (מן הסתם, ככה אי אפשר להתפס לעולם), חסרת כל כבוד עצמי מינימלי, מכנה את עצמה "יהלומית" ו"אלוהים" בעמוד העולם שלה, מסרבת עוד מלג בעומר האחרון להיענות לבקשתו של יעקב לגבי ניתוק הקשר בנוגע למאבקו האנטי פמיניסטי, איננה מסתפקת בהפלת הבלוג הישן של יעקב בתפוז (בלוג שנפתח בתחילת 2004 ושימש במה מרכזית להפצת מודעות בנוגע להשפעת הדיקטטורה הפמיניסטית על המציאות, זכה בתמיכה ממשלתית ואף נחשב הבלוג בעל מספר הכניסות הגבוה בארץ), אינה מתעייפת להוציא כל שבוע עוד עשרים רשומות חדשות בהן הלכת אימים על כל פעילי זכויות הגבר, ועוד מציינת אחרי כל רשומה "זה עוד רק התחלה, אני מתכוונת לכתוב בקרוב עוד פוסט על... המשך עוד יבוא... זה רק מעט שבמעט".
ככל הנראה, חוץ ממטרת חייה אותה גולשת מדי יום למרר את חייהם של פעילי זכויות גברים ובני בריתם (כולל אותי) באמצעות מלחמת ג'יהאד על אנושית חסרת קץ, מטרתה היחידה להביא לחיסולם של אירגוני גברים עליי אדמות שעוד לא קיימים, איננה חווה כלום
הסיבה העיקרית לכל זה, כך נראה על הדעת, נובעת מתחושות נקמנות, בשילוב חוסר שביעות רצונה של ד' מהשירות האישי-משפחתי שקיבלה בעת פנייתה לאותן עמותות
לטענתה הבוגרת, אם ליעקב מותר להקדיש את חייו למאבקו בזרמים פמיניסטיים אינטרסנטיים קיצוניים (שבסופו של דבר מעצבים על דעת החברה הבריאה כולה), גם לי מותר להיכנס באמ אמ אמא של יעקב קנדלקר (סגן בעמותת הפמיליסטים), גיל רונן (יו"ר עמותת הפמיליסטים ואב גרוש), יעקב שלוסר, מרטין ואן קרפלד ואנוכי.
או כמו שילדים "בוגרים" קוראים לזה "הכל עובר אליך וחרא בידיך".
כבר ב"תפוז אנשים" אותה כותבת בלוג הוזהרה ונתבקשה מספר פעמים שלא להזכיר את השמות של גיל רונן, יעקב, יוסי, יהורם יהודה, אותי וגולשים אישיים אחרים ובמקביל תכניה נערכו ונמחקו מספר פעמים
יעקב קנדלקר, חבר בעמותת הפמיליסטים, לוחם אנטי פמיניסט פרטי, מעולם לא השמיץ שום גולש/ת פרטי/ת באופן אישי מתחת לאף, בכל פורום ובלוג הוא מדבר באופן כללי נגד מציאות עכשווית של המאה ה-21, הגורמת מדי שנה למאות אנשים חפים מפשע לאבד את בתיהם, את משפחתם, את פרנסתם, את כבודם וביטחונם בעיקבות מילה של אישה.
אין לה שום אלוהים, עד עצם היום הזה היא מסרבת להיעתר לבקשתו של יעקב להיפרד בכבוד, איננה מפסיקה להקניט, להכפיש, להטריד, להשמיץ, לטמא, להזהיר את העולם מאתנו, לפגוע ולהפיץ עלינו ובמיוחד עליי שקרים (לרבות ביום כיפור), על כך שאני מתאשפז במוסדות פסיכיאטריים על אף שהיא יודעת שכל הקבוצות בהן אני חבר, נועדו סה"כ להרחיב את המעגל החברתי ולשפר את הקשרים התקשורתיים שלי.
diamond (האתר שלי) , 13:17 27/9/2009:
"האמת, דווקא מפתיע אותי החשד שלו שרק אני יכולה להסתייג מדבריו, כאשר 99.9999999% מהאוכלוסייה מסתייגת מדבריהם ההזויים. ואם אפילו אני, אחרי תמיכה מוחלטת של שלוש שנים שלמות פקחתי את עיניי והתפכחתי וראיתי לאן מלחמת הנשים שלהם שואפת, אז כל אחד יראה את זה.
אגב, איפה כל התומכים האמיתיים שלהם?? מי מכיל את "עמותת הפמיליסטים"? כמה אנשים יש בתוכה ולאילו השגים ממשיים היא הגיעה עד כה? לא רק שה"עמותה" עצמה אינה מכילה אף איש למעט שני אלה, אלא שאפילו התומכים שהיו ליעקב קנדלקר בבלוג הישן שלו כולם היו מעורערים בנפשם. היה אחד יוסי כהן חולה נפש אמיתי עם נטיות פדופילות אשר לא חדל ולו לרגע לכתוב שהוא רוצה לרצוח את אימא שלו, את האחים שלו ובכלל לרצוח כל מי שמעצבן אותו, היה גם פלוטו (אני) שגם הוא לא לגמרי בריא בנפשו וגם הוא בכל מיני קבוצות תמיכה פסיכיאטריות. זהו. היחידי שהיה שם שפוי זה אור אשר העיר ליעקב לא אחת על הנוסח שלו ועל החברים שהוא מחזיק בבלוג. אז מי הם התומכים שלהם?!"
בעוד תגובה, היא פותחת במפורש באיומים באלימות:
diamond (האתר שלי) , 19:25 4/9/2009:
"אז מה אתה מציע? שאני ארביץ לו? כאן אני חלשה :-)
אני מציעה לך גם לכתוב את דעותיך אודות התנהלותם ופעילותם. אני לא יודעת מה אנו יכולים כעת לעשות פיזית וממשית, אבל לפחות להעלות מודעות הציבור כלפי הרמאות והצביעות שלהם, ולהזהיר אנשים לא להתקרב ל"ארגוני גברים" שכאלה אנו יכולים. זה מה שאני עושה לעת עתה. אם יש לך רעיון אחר, אני זמינה לשמוע."
אותו אגרוף ברזל "אמיץ" ומצועצע איננו חדל לפרסם מחדש את אותן 9 רשומות, כולל הרשומה האישית שעוסקת בדרך חיים של יעקב, ביחסו למציאות, לקריירה וביחסו עם הוריו והזכרת משפחתו כל שני וחמישי.
באמצע 2006 דיאמונד החלה ליצור קשר עם יעקב ועם כל חברי ותומכי עמותתו שאני הייתי ביניהם. התנהל קשר יפה
כבר בתחילת הקשר היו לי פה ושם אי אלו ספקות לגבי כוונותיה של ד', כאשר השתיקה קולות חדשים שנכנסו לבלוג וכאשר בין היתר כתבה לאיזו פמיניסטית הודעה בסגנון "אל תשכחי שאם לא הייתן מגיעות למצב שהגעתן היום, גברים היו אונסים אותכן ומתעללים בכן", "גברים גרושים רוצים משמרת על ילדים רק כדי לנקום באקסית שלהם על עצם הגירושין", כבר חשתי עוד לפני כן ספקות באמינותה של ד' לגבי השתלחויותיה במי שלא בדיוק פועל כמוה, היו לי לא תהיות איך אדם (במקרה אישה) יכולה להכריז בכזה הביטחון שהיא מנהלת בלוג זכויות גברים שעוד היה קיים הרבה מלפניה כאשר זו הצטרפה מעמדה של תמיכה והזדהות גרידא, אם זאת, הייינו כולנו היינו מאוד מנומסים כלפי ד' וחברי הבלוג אף דרשו מכולם לא להכליל ולא לפגוע בה ואף דרשו צנזורה וחרם על מי שקצת דיבר אליה לא יפה.
בעוד שכל דבר שמישהו יכתוב אודותיה מהווה "עבירת אווטינג \ חדירה לפרטיות", כל פנינת חוכמה שלה בנוגע לעמותות שלנו זה רק בגדר "דוגמא לחשיפת האמת המדוייקת שממנה אנחנו מפחדים \ לא מסולים להוכיח".
אינני מוכן יותר לראות את שמי ואת שם חבריי מופיע על גבי מסך האגרוף המגואל בדם שלה.
כבר ברגעים אלה, כאשר אני מנסה מספר לשלוח למערכת הודעת תלונה זו שנכשלת שוב ושוב, מתארת הכותבת כיצד יעקב, מנהל הבלוג של "זכויות הגבר" מנסה לשכנע ילדה בת 12, בנוגע לתיאוריות "השנאה" שלו.
מיותר לציין כאן לגבי הדבר הראשון שיעלה לאנשים בראש כששומעים על המושגים "בן 30", "בת 12".
