שלום רב,
קיבלתי לאחרונה דו"ח חנייה בדואר רשום, על עבירה שבוצעה לפני שנה ושבעה חודשים.
כמובן שלו היה הרכב בבעלותי - ניתן היה לטעון להתיישנות העבירה על פי סעיף 225א, ולגמור עם הסיפור.
אלא שהרכב היה בבעלות חברת ליסינג, ופה מתחילות השאלות:
1. המילה הפותחת את הסייג בסעיף לגבי עבירת תחבורה היא "ואולם": "עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום... ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה...". ומשכיוון שהסייג פותח ב-וו החיבור, האם ניתן להתייחס לסייג כמצטבר? על מה אני מדבר? נניח שחברת הליסינג עצמה (בעלי הרכב) קיבלה הודעת קנס אחרי יותר משנה - הרי כאן מתקיימת ההתיישנות מבלי לברר מי נהג ברכב באותו הזמן. אבל, מכיוון שאין זה מעיניינה של חברת הליסינג, היא פשוט הודיעה ועירייה מי נהג ברכב באותו היום, וכך קיבלתי אני את הודעת הקנס (שוב, להזכיר, אחרי שנה וחצי, לא שנתיים). אז השאלה היא האם במקרה כזה ניתן לטעון להתיישנות.
2. שוב בתחום הסייג בסעיף 225א - מדובר על עבירה שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה ("... ואולם בעבירת ... תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה ..."). קראתי את הפקודה (פקודת התעבורה), וניתקלתי בסעיף 77, המקנה סמכויות לרשות המקומית בדבר הסדרי חנייה והעמדת רכב בתחומה.ואולם, העבירה המתוארת בדו"ח הוא עבירה על חוק עזר עירוני, ולא על עבירת תעבורה כלשהי. סעיף 77 לפקודת התעבורה מקנה לרשות המקומית לרבוע הסדרים כאלה או אחרים, אבל העבירה צריכה להיות בסופו של דבר תעבורתית. כלומר לו העבירה בדו"ח הייתה שחניתי בניגוד לאחד מסעיפי פקודת התעבודה או לאחת מתקנותיה - אזי ברור שלא הייתה שאלה - מדובר בעבירת תעבורה, ולכן תוך שנתיים היא תקופת ההתיישנות (כשהנהג אינו בעל הרכב). אבל כיוון שהעבירה המצויינת בדו"ח היא עבירה על חוק עזר עירוני - האם אין בכך כדי לנתק את הקשר בין הסייג המופיע בסעיף 225א ובין המקרה המתואר? ובכך בעצם להראות שלא קיבלתי אני (הנהג, לא בעל הרכב) הודעה בתוך שנה, ולכן יש כאן התיישנות?
יצא לי קצת ארוך, סליחה, אבל אני בטוח שיש הרבה נהגים שיש להם רכבים בליסינג, וזה יעניין מאוד...
תודה,
אוהד