היי,
בן זוגי ואני נפרדים לאחר 8 שנים. לפני שנתיים הוא סגר את חניית ובנה ממנה חדר לצורך עבודות נגרות שלו. הוא בנה את הכל בשתי ידיו, רק החומרים כמובן רכש. כשהנושא עלה לדיון אני התנגדתי כי זה נראה לי יקר מאד ומורכב ומעל הכל לא חוקי. חשוב לציין! הבית שאנחנו מתגוררים בו בבעלותי הבלעדית. אנחנו חתומים בהסכם ממון מול שופט.
בן זוגי התעקש ארוכות ובסופו של דבר זה קרה והמבנה נוצר. רגע לפני הוא שאל אותי, אם מתישהו נפרד, האם נתקזז בעלויות? עניתי בקושי משהו כמו "יהיה בסדר".
עכשיו אנחנו נפרדים, המבנה קיים כשנתיים, הוא השתמש בו נמרצות, לי לא היתה נגיעה בו מיומו הראשון עד היום.
עכשיו כשאנחנו לפני פרידה, הוא שואל אם אני מעוניינת במבנה. הוא יכול להפוך לי למחסן.. אבל אין לי משהו קונקרטי לעשות איתו. מהצד שלו הוא אומר שאם אני מעוניינת להשאירו, הוא רוצה את הכסף עבור החומרים (טוען שזה כ 40 אלף שח) , ואם אני לא רוצה אותו, אז נפרק (שזה טיפשי כי מזה יש רק מפסידים ואין בזה טעם)
אגב, במהלך השנתיים הוא הפך את התחביב למקצוע, בנה רהיטים שמוצאים למכירה אך לא נמכרו עדיין.
אני שואלת:
האם אני באמת צריכה לתת לו כסף גם אם המבנה נשאר.. ואם כן, כמה? הכל? הרי היה בשימוש שלו כבר שנתיים אין לזה ערך כספי?
למעשה הוא בנה את המבנה על שטח שלי, אני איפשרתי לדבר הזה לקרות למרות ההתנגדות והסיכון בדבר, עדיין אני עכשיו צריכה לשלם? עושה רושם שהוא צריך לשלם לי על זה שבנה בשטח שלי.. (לא ברצינות, רק לצורך הבהרת הנקודה)
ואם אני משאירה את המבנה ומשלמת לו, ועוד חודשיים מגיעים פקחים ומורים על הריסה, מה אז עם הכסף?
ובקיצור, איזו חלוקה כספית, אם בכלל, צריכה להיות פה?
חשוב לציין שאנחנו נפרדים בטוב ויש שיח פתוח ועזרה הדדית בינינו.
תודה רבה
