בפרוייקט גדול (מספר רב של בניינים גבוהים) של חברת בנייה גדולה, גילינו כי בכוונת הקבלן לשים זכוכית אטומה כהפרדה בין מרפסות שמש צמודות במקום קיר בנוי. החוזה לא מפרט בדיוק את המפרט של הקיר המפריד בין מרפסות שמש, אלא באופן כללי מגדיר את אזור המרפסת שיהיה מבטון ו/או בלוקי בטון ו/או איטונג ו/או שווה ערך. בהעדר הגדרה בחוזה לגבי זה, מה ניתן לעשות? האם יש סטנדרט "מקובל" בשוק בעניין ההפרדה בין מרפסות שמש?
שלום יואב,
החוק אינו מתייחס לאמור מלבד העובדה שאם היה מדובר בדיר יכול היה להיות שעל פי תקנות התכנון והבניה הגזוזטרה היתה נהפכת למרפסת כהגדרתה וכי אז לא ניתן היה לגרוע אותה ממניין השטחים התבעיים.
וכעת לעברית..:) .. התוצאה אליה הגיע הקבלן היא תוצאה שמאפשרת להגדיר את המרפסות שלכם כמותרות וכעולות בקנה אחד עם החוק, ומכאן שאין סטנדרט מקובל אלא הגדרה לעניין העובדה שהמרפסת מחויבת להיות חשופה בשלוש פאות לפחות כאשר אם מופרד האלמנט על ידי זכוכית עדיין מותר. כמובן שאתם רשאים לשים אלמנט דקורטיבי שיסתיר כדוגמת מסתור במבוק וכיוצ"ב.
בהצלחה
מורן גור, עו"ד.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד אמיר לנטון
053-9386769
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אושר שלום רב, צריך לבחון המקרה. בגדול, ערר- זה לועדת ערר מחוזית. תביעה וצו מניעה- זה למפקח על המקרקעין. ישנם מקרים המתאימים לתקיפה בערר לוועדת ערר וכאלה שבתביעה למפקח על המקרקעין וישנם שלשניהם במקביל...
המשך תשובה