הכרה בארוע של פגיעה נפשית כתאונת עבודה

הותקפתי מילולית באופן בוטה ע"י לקוח המוכר כעבריין כבד. תוך כדי הטחת עלבונות משפילים עשה צעדים לכיווני ונראה באופן ברור כי הוא חותר למגע. נמלטתי מן המשרד. הגעתי בדחילו ורחימו למקום מגוריי עם חרדה הולכת ומתגברת ותחושות פיזיות נלוות ומיהרתי למיון בריאות הנפש בקופת החולים שלי. קיבלתי חופשה בת חודש ימים שאולי תוארך. אינני מסוגל לחזור למקום העבודה או אפילו להתקרב אליו. אינני יכול לראות, שלא לומר לעבוד עם המעסיק שהפקיר אותי "לזאבים" ואף ניתק עצמו מהנייד בזמן האירוע. אינני דן כאן עדיין בזכאות לגמלת תאונת עבודה. כל שאני מבקש בשלב זה הוא פטור מחובת הודעה מוקדמת, מהחובה לעבוד במשרד חודש ימים כי אני לא מסוגל להיכנס לשם וחושש כי העבריין ישוב לשם. אני רוצה שחרור מיידי ממקום העבודה וקבלת הפיצויים המגיעים לי עבור עבודה בת 8 שנים במלואם 8.33%. גם עולה השאלה אם אני יכול להיכנס לסטטוס של מתפטר בדין מפוטר. אומרת עורכת דין מלומדת כי תאונת עבודה צריכה להיות אירוע חד פעמי ואני לוקה בחרדה משנת 90. אך מה זה משנה? היה אירוע חריג באופיו ועוצמתו. יכולתי לבקש גמלה בזמנו אך לא רציתי להיות נטל על החברה ולשקוע בדכיאון ובמשך 30 השנים מאז ההתפרצות עשיתי כל מאמץ לעבוד עד שהיכה בי הקש ששבר את גב הגמל. אני גם מעוניין לעבוד לאחר שחרורי ממקום העבודה הנוכחי. אשמח לתגובה מלומדת

שלום שאלתך קשורה לפורום דיני עבודה היינו בכל הקשור ליחסי עובד מעביד פיצוי פיטורין והודעה מוקדמת פורום זה עניינו תאונת עבודה במובן פיצויים וביטוח לאומי

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד אורטל יונה

053-6249112

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר