בעלי הבית הפרו את חוזה השכירות איתי מיומו הראשון כאשר לא תיקנו דברים בסיסיים בדירה לפני הכניסה, וכן הסתירו פגמים שידעו עליהם והתגלו מייד עם הכניסה. הפגמים גורמים לנזק כספי עצום לשוכרת בכל חודש. לדוגמא: הסתירו את העובדה שאי אפשר להכניס מכונת כביסה סטנדרטית לדירה, וסירבו לאפשר כל פיתרון לבעיה מלבד לנסות לאלץ את השוכרת להשתמש במיני מכונת כביסה משומשת שלהם, שאינה מתאימה לשימוש של משפחה. כך שהשוכרת נאלצת לשכור שירותי כביסה בחוץ בסך כ 2000 שח בכל חודש. בנוסף לדמי שכירות בסך 3500. השוכרת התריעה על הפגמים מהיום הראשון, ולא תיקנו. הציעה לתקן בעצמה ולקזז עלות, ולא הסכימו. הציעה לתקן בעצמה ואפילו לוותר על הקיזוז, הסכימו אך חזרו בהם כאשר רכשה השוכרת חומרים וציוד שנדרשו לתיקונים. כך שהשוכרת גם הוציאה כספים לתיקון שלבסוף לא איפשרו, וגם המשיכה לשאת בהוצאות שהפגמים הסבו לה, וגם המשיכה לשלם שכר דירה מלא. לאחר חודשיים, ולאחר שהתריעה כי תעשה כן, החלה השוכרת לקזז משכר הדירה את העלויות הנוספות שכפו עליה. מאותו רגע הגישו תביעה לפינוי המושכר, ובמהלך 30 הימים עד לדיון גם הגישו בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, כאשר למעשה בעלי הבית הם אלה שעקבו, הטרידו, ואף גרמו נזקים במזיד לרכושה של השוכרת ובנה הקטן בן ה-7. אף שלא הביאו ראיות כלשהן לתמוך בבקשתם, ניתן להם צו במעמד צד אחד. לדיון שנקבע מספר ימים אחכ הביאה השוכרת הוכחות מצולמות והוכחות פיזיות לכך שהמטרידים הם דוקא בעלי הבית ולא היא. לפני הדיון השוכרת ביקשה להגיש למזכירות השופטת בקשה שלה לצו מניעת הטרדה, אך השופטת הורתה למזכירות לסרב לקבל ממנה בקשה כזו. סרבה גם בתחילת הדיון לקבל מידיה בקשתה הכתובה, וסרבה לתת צו מניעת הטרדה הדדי לפחות. בצו שכן נתנה השופטת לבעלי הבית לא נקבעה הרחקה אלא דוקא כפיית קירבה בין הצדדים. בעלי הבית התכחשו לכתוב במפורש בחוזה כי לדירה יש חצר, וטענו שהחצר איננה חלק מהדירה וביקשו במסגרת צו המניעה שדוקא יקבע שזכותם להשתמש בחצר. הדירה בקומת קרקע, וחלונות ודלת הדירה בגובה הקרקע ובעלי הבית נהגו לעמוד ולהציץ לתוך הדירה באופן שהפר לחלוטין כל פרטיות בדירה. שאלתי: האם אפשר לערער על מתן הצו כאשר ניתן בחוסר אובייקטיביות משווע כל כך, כאשר העדיף בימש זכות שימוש בחצר לבעלים שהשכירו את החצר על פני זכות לפרטיות לשוכרת ובנה הקטן? האם רשאית השופטת למנוע זכות בקשת צו מאת השוכרת? אם אפשר לערער, תוך כמה זמן ולמי מגישים את העירעור? השופטת גם סרבה לקבל את הראיות להטרדה שהביאה השוכרת לדיון. האם אפשר להציג אותם בעירעור? בפרוטוקול מתייחסת השופטת לחלק מהחומרים שהביאה השוכרת, אך השופטת החזירה את חלקם לשוכרת וחלק השמידה, אך לא הכניסה אותם כמוצגים. איך מתמודדים עם שופטת שמפרה באופן גס כל כך זכויות של צד אחד בדיון?
שלום רב,
מדובר בשאלה ארוכה ובעלת פרטים רבים ועל כן מומלץ (ובהקדם) להתייעץ באופן פרטני עם עו"ד הבקיא בתחום.
בכלליות, ולפי מה שמתואר בשאלה, מדובר בפסק דין (במידה ואכן מדובר בסוף פסוק ולא בהחלטת ביניים אחרת) ועליו ניתן להגיש ערעור בזכות לבית משפט מחוזי.
בהצלחה
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
