הסכם שכירות בעל פה - מחייב???

שלום רב, בהסכם גירושים שאושר בבית משפט התחייבה האישה לפנות את הבית ששייך לגרוש עד תאריך מסויים. העניין הוא שלאחר מכן, הציע לה הגרוש להישאר עם הילדים בבית תמורת שכ"ד. ההצעה נעשתה בכתב. התגובה הראשונית של האישה בכתב היתה שלילית. אך שלושה חודשים לפני תאריך הפינוי המיועד, שינתה את דעתה והודיעה לגרוש בעל פה שהיא מקבלת את ההצעה להישאר תמורת שכ"ד ושהיא מבקשת להישאר בתנאים אלה עוד שנתיים. הגרוש הסכים לכך בעל פה. באופןפתאומי שינה דעתו, וחודש בלבד לפני תאריך הפינוי המיועד שלח לה מכתב המאיים לפנות אותה מהבית באמצעות בית משפט אם לא תתפנה לבד!! האם יש כאן הפרה בוטה של הסכם שנסגר בע"פ? כשיגיעו לבית המשפט, האם לאישה יש סיכוי טוב להישאר בדירה, או לכל הפחות לקבל איזשהוא פיצוי על הפרת החוזה?? הרי לא הגיוני למצוא דירה אחרת בתוך חודש בלבד.

על פי סעיף 8 לחוק המקרקעין חוזים הסכם במקרקעין צריך להיות בכתב ולכן ככל שאין הסכם מחייב בכתב אין לאישה זכות שכירות אימית בדירה. יחד עם זאת, היות שהייתה הסכמה לשכירות והסכם בעל פה ונוכח הרגישות של העניין והדרישה לפנות את האישה והילדים מהדירה בתוך חודש ימים רצוי להגיע לסיכום בין הצדדים לפיו הדירה תפונה ויאפשר לאיש לאתר דירה חדשה כאשר פרק זמן קצוב של נניח חודשיים יהיה בתשלום

שאלו את מנהל/ת הפורום:

דרורית מלינרסקי, משרד עורכי דין

053-7105242

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר