שלום תהליך שהתחיל עם הרעת תנאים בעבודה. בהמשך, אירעה לי תאונת עבודה שבעקבותיה התפתחה מחלה שגרמה בהדרגה לאובדן כושר עבודה מלא. כתוצאה מיחסו של המעסיק (הרעת תנאים, אפליה מחמת גיל והיעדר תום לב של המעסיק בכמה וכמה מישורים) התפתח מו"מ לפרישה מוקדמת. במהלך המו"מ ובשל החמרה במצבי הרפואי הגעתי לא.כ.ע . בשלב זה מקבלת קיצבת אי כושר מחב' ביטוח וקיצבת נכות מעבודה מביטוח לאומי. הסכם הפרישה טרם נחתם ובשלב זה נוצלו 90 ימי מחלה - לרשותי עוד כ 200 ימי מחלה צבורים. המעסיק "לוחץ" שאחתום מידית על הסכם הפרישה בהנחה שהתנאים הנקובים בו הושגו בהסכמה "הדדית" ותוך ויתור שלי על תביעה בעתיד. האם על המעסיק חלה החובה לאפשר לי לנצל את יתרת ימי המחלה הצבורים בטרם אפרוש. יצוין כי בהסכם ההעסקה נכלל תנאי שאינו מאפשר צבירה של מעבר ל 90 מחלה. מאידך, בתלוש השכר נקובה יתרת ימי המחלה אשר לא נוצלה. כמו כן, הבנתי כי לאור המצב המפורט על המעסיק לאפשר ניצול מלא של הימים הצבורים. תודה מראש
ראי תשובתי מטה בבקשה.
בנוסף, על פי חוק דמי מחלה, ניתן לצבור עד 90 ימי מחלה אלא אם כן קיים הסכם המיטיב עם העובד.
בהצלחה.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
