ברקע: אבי עבד "עירייה" במשך 35 שנים, קיבל פנסיה ממקום העבודה במהלך חייו, נפטר בגיל 85 לפני 7 שנים. אימי, עקרת-בית, נכה ניצולת שואה, מקבלת השלמת הכנסה ממשרד האוצר הלשכה לשיקום נכים (ניצולי שואה) כהשלמה לקצבת מחיה, בנוסף על פנסיית שארים שהאמא מקבלת בשל עבודת בעלה בעיריה במשך 35 שנים. מיום פטירתו של אבי ז"ל (לפני 7 שנים) ועד לפני כ-18ח' המשיכה "העירייה" והפקידה לחשבון הבנק המשוטף את משכורתו כרגיל כפנסיה מלאה (70%) ולא פנסית שארים למרות שהאדם נפטר לפני 7 שנים. כאן המקום לציין כי אימי (מתגוררת ומטופלת ע"י עובדת סיעודית לצמיתות) כלל לא ידעה על הטעות ואינה מבינה כלל במונחים כספיים והשתמשה במשכורת שהופקדה לצורכי קיום מינימליים בלבד. שאלה: "העיריה" עלתה על הטעות של עצמה...וזכאותו של אבי לפנסייה הופסקה (האדם נפטר). במקומה אושרה לאימי פנסית שארים ע"ס 3200ש"|ח לחודש ומתוכם קיים קיזוז בגין חוב "תשלום עודף" 1100ש"ח. ידוע לי כי קיימת פסיקה לעיניין זה בתביעה של ניצול שואה שקיבל תשלום עודף ע"י רשות האוצר, ובפסק-הדין שניתן השופט ביטל את קיום החוב... זקוק לייעוץ דחוף!!! )על פי סעיף 59 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, אין לקזז גמלאות כנגד חוב המגיע מזכאי לגמלה, חוץ מחובות מסוימים, בכללם "סכומים ששולמו לזכאי בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון ... גימלאותיו". (2) אולם ככלל, השבת כספים ששולמו ביתר תיעשה על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקת בתי המשפט , המסתמכת, בין היתר, על העיקרון הכללי, שבא לידי ביטוי בסעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, ולפיו יש לפטור מהשבת הכספים - באופן מלא או חלקי - כאשר יש נסיבות העושות את ההשבה בלתי צודקת. (3) על פי הפרשנות המקובלת לעניין סעיף 2 לחוק האמור, יש להביא בחשבון בין היתר את מידת תרומתם של המשלם ושל מקבל התשלום לטעות, את הסתמכותו של מקבל התשלום על התנהגותו של המשלם ואת שינוי מצבו לרעה בשל כך. (4) נציב תלונות הציבור קבע, כי בעניין המתלוננת קיימות נסיבות המצדיקות שלא לדרוש ממנה להשיב את הכספים שקיבלה ביתר: א. הטעות שגרמה לתשלום היתר נגרמה באשמתן הבלעדית של רשויות המדינה. ב. המתלוננת קיבלה את כספי תשלום היתר בתום לב, ובנסיבות העניין הייתה המתלוננת רשאית להסיק, שהיא זכאית לקבל את הכספים. ג. המתלוננת שינתה את מצבה לרעה, משום שכלכלה את צעדיה בהסתמך על מלוא הקיצבה ששולמה לה והוציאה את הכספים למחייתה. 4. נוכח האמור הצביע נציב תלונות הציבור בפני מינהל הגמלאות, כי יש להפסיק את הקיזוז מקיצבתה של המתלוננת בגין החוב ולהחזיר לה את הכספים שקוזזו מקיצבתה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד יוקר המחיה החל במועד קיזוז הכספים ועד מועד החזרתם. 5. מינהל הגמלאות הודיע לנציבות, כי פעל בהתאם להצבעת הנציב.
בכדי לקבל תשובה מדוייקת יש לבחון את העניין מקרוב. לכן, מומלץ לפנות לייעוץ אישי.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
