שלום וברכה חזרתי הבוקר מבית משפט בחולון. האירוע המדובר הוא שערב אחד הלכתי עם חבר לאורך הרחוב בביתי וכלבתי קשורה והולכת איתי. ברשותי מתקן לשקיות איסוף צמוד לרצועת הכלבה. בפינת הרחוב עצר אותי פקח שהיה עם עוד מישהי שישבה ברכב שנעצר לידי. הוא לקח אותי ארבעים מטר לאחור והראה לי גללים שלה שלטענתו לא אספתי. חברי ואני היינו תוך כדי הליכה ולא נעצרנו אף לשנייה כך שאין סיכוי שהכלבה עשתה צרכיה תוך כדי הליכה. כאשר היא רוצה לעשות היא מן הסתם נעצרת ועוצרת אותי. ביקשתי מהפקח לראות הוכחה לעניין והוא אמר לי שהוא לא חייב להראות לי. בהמשך ביקשתי שיזדהה בפניי והוא אמר לי: התג שלי מספיק לך. בנוסף אמר לי שאולי היה מוותר לי אך כיוון שדיברתי לא יפה וסירבתי להודות בעבירה הוא ירשום לי דו"ח. גם חברי וגם אני לא הבנו מה הוא רוצה. בקיצור, הבוקר בדיון בהקראה הראשונה לא היו לתובעת הוכחות מצולמות לעבירה זו בכלל. הבנתי שבשלב ההוכחות זה יעמוד למילה שלו כנגד מילה שלי ואני מביא כמובן את החבר שיעיד. בנוסף, הבנתי שבית המשפט נוטה ללכת עם הפקחים כי הם עובדי ציבור ואין להם אינטרס לתת לי דו"ח סתם ולעומת זאת לי יש אינטרס לבטל את הקנס. אני באמת מאמין בצדקתי ובחפותי. איך גורמים לשופטת לא לקבל אוטומטית את גרסתו? האם זה תלוי במרחק ממנו ראה אותי? האם בשאלה אם היה באותו זמן ברכב או עקב אחרי? אני זוכר שדקה לפני כן ראיתי את הרכב חולף על פניי בכביש. לא ראיתי מתי הוא יצא ממנו. אך למה לחכות 40 מטר כדי לעצור אותי אם היה אחרי הרבה קודם? ובכל מקרה, אין סיכוי שהכלבה תעשה צרכיה תוך כדי הליכה. אשמח לעזרה ליאור
ליאור שלום,
על מנת לסייע לך, עליי לעיין בפרוטוקול הדיון ולשוחח עמך.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר