אחי נמצא בצו כינוס החל מאוקטובר 2016, ושילם כל חודש בחודשו את התשלומים שנקבעו. בחודש אוקטובר 2018 הוכרז כפושט רגל ואושרה תכנית פרעון, שגדלה בסכומה הכל מינואר 2019 וגם בה הוא עומד. הוא ביקש לבקר את משפחתו בספרד לשלושה שבועות, ואנו האחים החלטנו לשלם לו את החופשה כי חובותיו הצטברו כי לקח על עצמו את חובותיהם של הורינו. המנהל המיוחד פסל את הבקשה של איסור צו היציאה מהארץ, ואחת מטענותיו מדברת על כך שתמוהה בעיניו הנאמן לפיה החייב עומד בתכנית הפרעון שנקבעה לו. השאלה שלי איך תמוהה בעיניו?!? זה לא דבר שניתן לבדוק האם הוא אכן עומד בתשלומים במשך שנתיים פלוס? האם השופט בהכרח יקבל את דעתו ולא ייאשר? איך נפגעת זכות היסוד הבסיסית של אדם דווקא שהוא לקח אחריות ועומד בחובותיו?!
בסופו של יום מדובר בהחלטה שיפוטית.
תגישו בקשה מנומקת לשופט והוא ישקול את מכלול הנסיבות.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
