שניי בני הזוג עובדים,יש הסכמה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים. האם בנוסף אשה יכולה לתבוע את כתובתה...?ואם כן כמה פוסקים בתיי דין.?
שלום עופרי.
תודה על השאלה ובהזדמנות זו ארחיב קצת.
מדין תורה אדם שרצה לגרש את אשתו היה מגרשה גם בעל כרחה ופשוט שולח אותה לנפשה.
נחלקו התנאים במשנה על הסיבות לפיהן הבעל רשאי לגרש את אשתו דעת בית שמאי דווקא אם מצא בה דבר ערוה [זנות] דעת בית הלל אפילו הקדיחה תבשילו ואילו דעת רבי עקיבא אפילו מצא אחרת נאה הימנה.
הכתובה נתקנה ע"י חז"ל שבו התחייב הבעל לאשתו בעשרה דברים והאשה לבעל בארבעה דברים.
הסיבה לתקנה זו היתה שלא יהיה קל לבעל לגרש את האשה.
שלא יוכל הבעל בעיקר בהתבגרותה של אשתו בקלות לזרוק את אשתו ככלי שאין בו חפץ אחרי ששירתה אותו ואת המשפחה שנים וללכת לו עם צעירה ממנה.והיו מקרים בהם הבעל חזר בו כשהבין שהולך לשלם את הכתובה.
אחת מהתחייבויות הבעל בכתובה לאשתו בתשלום בגירושיה השווה למאתיים זוז לבתולה ומאה זוז לאלמנה או גרושה.
תשלום מאתיים זוז בזמן התקנה היה כסכום למזונות של שנה.
היום תרגום סכום זה [בכסף טהור] הוא זניח ואי אפשר להתקיים אתו אפילו שבוע.
בכתובות אשכנזיות תיקנו שרושם החתן כהתחייבות 200 זקוקים שזה מחלוקת כמה הם בין כמה אלפי שקלים ל-200,000 ש"ח
בכתובות ספרדיות כותב החתן סכום כתוספת כרצונו. סכום זה אינו חובה אבל אף אשה ו/או הוריה לא מוותרים על זה.
התחייבות החתן בכתובה את התוספת תופסת חוקית והלכתית והוא לא יוכל לומר בזמן הגירושין שהוא לא התכווין כשהוא חתם לשלם.
במקרים שהחתן רשם סכום דמיוני שאין סיכוי שיהיה לו בחייו יפטרו אותו מסכום זה.
אבל היום עד מליון שקל לעתים מחייבים.
תשלום הכתובה ע"י הבעל בגירושין הוא רק אם הוא אשם בגירושין אבל אם האשה אשמה אין לה כתובה.
אשמה זו צריכה להיות מוכחת והלכתית ולא מספיק שהוא יאמר עליה והיא תאמר עליו.
יש מהפוסקים שכתבו שלאחר תקנת רבינו גרשום אין יותר את הטעם של הכתובה כיון שממילא לא קל לבעל לגרש את אשתו.
דעה זו לא התקבלה להלכה.
הכתובה היא חוב וודאי והרוצה להפטר ממנה עליו נטל ההוכחה.
במקרה שהאשה תבעה גירושין נטל ההוכחה שמגיע לה כתובה עובר אליה. שהרי הטעם שלא תהיה קלה בעיניו לגרשה הוא דווקא כשהבעל רוצה לגרש.
בימינו כשהאשה מקבלת בבית המשפט מחצית מהרכוש ואיזון משאבים רוב הדיינים מקזזים מסכום הכתובה את מה שקבלה האשה מעבר למה שהיה מגיע לה מדין תורה. והסיבה שאין האשה יכולה לקבל בבית המשפט כספים מעבר למה שמגיע לה מדין התורה ובבית הדין לדרוש תוספת כספים מדין תורה.
ישנם מיעוט דיינים שסוברים שבזוג חילוני שמתחתנים על דעת חוק יחסי ממון שהרכוש שלהם משותף, התחייבות הבעל בתשלום הכתובה בעת החופה היא התחייבות נוספת מעבר למה שמקובל לתת לה מחצית מהרכוש המשותף.
למה שכתבת ששניהם עובדים, עדיין הסטטיסטיקה מלמדת שגם ששני בני הזוג עובדים לרוב הכנסתה של האשה פחותה משל הבעל ואחרי הגירושין שהיא נשארת בדרך כלל עם הילדים הוצאותיה גדולות יותר משל הבעל. ונשים אחרי גירושין מצבם הכלכלי לרוב נהיה קשה יותר.
כל מה שכתבתי זה פחות או יותר הכללים ישנם הרבה פרטים בכל תיק שיכולים לשנות את התמונה לכן כדאי להיות מיוצג בדיון על כתובה עם טוען רבני המכיר היטב את ההלכות על פיהם פוסקים בבית הדין הרבני.
גם בפתיחת תיק גירושין כדאי להיות מיוצג על ידי טוען רבני כי גם פתיחת תיק גירושין על ידי אחד הצדדים עשויה/עלולה [תלוי לאיזה צד] להביא לחיוב או לפטור מהכתובה.
בהצלחה עופרי.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
משרד טוען רבני אביחיל צדוק
053-9428569
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אז אני מבין שאם שאם הרכוש מתחלק שווה בשווה ואיזון משבים בצורה שווה.כול אחד ממשיך עם 800000 ₪ אז בית הדין הרבני לא יפסוק כתובה.זה ההיגיון הבריא
שאלו את מנהל/ת הפורום:
משרד טוען רבני אביחיל צדוק
053-9428569
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
משאלתך אני מבין שאת ההגיון בכתובה הבנת.
כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת רוב הדיינים מקזזים את הזכויות שקיבלה האשה מהכתובה. אבל מיעוטם לא מקזזים כך שהתשובה לשאלתך תלויה באיזה הרכב דיינים אתה מתדיין.
בנוסף לכך נושא זה תלוי כפי שכתבתי באם האשה קיבלה מה שלא מגיע לה לפי דין תורה.
בלא לדעת את פרטי התיק לא נוכל במסגרת זו לומר לך האם כך המצב או שכל מה שקיבלה כן מגיע לה גם על פי דין תורה.
בנוסף לכך לא ברור משאלתך גם כמה הוא סכום הכתובה וכמה האשה קיבלה על פי חוק יחסי ממון מעבר לדין תורה כדי שנוכל לענות כמה יהיה הקיזוז.
ובכלל לא ברור שלאשה מגיע כתובה.
להמשך יעוץ תוכל לפנות למשרדנו בלא התחייבות.
בהצלחה.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
משרד טוען רבני אביחיל צדוק
053-9428569
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
קודם תודה על תגובתך המהירה.
אם בכול מצב הכול מתחלק שווה בשווה,האם קיים עדין סיכוי שהיא תקבל כתובה?
ואם כן כמה?
הריי בית דין רבני הגביל את סכום בין 30000 --100000 ש"ח.
דרך אגב למה התכוונת בזכויות לשניינו אותם זכויות +-?
שאלו את מנהל/ת הפורום:
משרד טוען רבני אביחיל צדוק
053-9428569
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום עופרי.
כפי שכתבתי יש סיכוי שהיא תקבל את הכתובה. א. אם היא לא מקבלת זכויות שלא מגיעות לה על פי דין תורה ובמקרה שגם על פי דין תורה מגיע לה מחצית מהרכוש.
או אפילו אם היא מקבלת זכויות שלא מגיעות לה על פי דין תורה לפי מיעוט של הדיינים.
בית הדין שהגביל את הסכום הוא דיין מסוים ברוב בתי הדין לא מקבלים הגבלה זו.
ג. לשניכם אותם זכויות על פי החוק לא על פי ההלכה. אלו זכויות יש לכם על פי ההלכה אי אפשר לומר בלי לדעת את פרטי המקרה והרכוש.
בהצלחה.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
משרד טוען רבני אביחיל צדוק
053-9428569
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום טלי, אין מספיק מידע בבקשה כדי לדעת מה ומי נגד מי? האם נפסקו מזונות זמניים אם לאו? האם מדובר בסעד זמני ע``פ חוק לישוב סכסוכים בענייני משפחה? איזה תיק נסגר? למה לפתוח? למה להגיע לבית הדין הגד...
המשך תשובה