תביעה ערב חוב ארנונה בגין הונאה

שלום רב וסליחה מראש על האורך. בעלי היה שותף בחברה בע"מ (עם ח.פ). לצערי, בשל תמימותו הסכים לרישום כול 100% על שמו, על אף שבפועל החזיק רק ב15% (וכמובן, קיבל רק 15% מהרווחים), לאור זאת שהשותף השני, שנשא ב85% הנותרים, לא יכל להיות רשום כבעל עסק בהיותו פושט רגל. עם הזמן הסתבר כי השותף נוכל בעל עבר עשיר בהונאות אנשים ובעל חובות בסדר גודל עצום. בשנתיים הראשונות העסק הצליח, ובשנתיים האחרונות כשל, ועל כן הוחלט לסגור אותו, אלא שבשל העובדה שנשארו חובות לא מעטים פתוחים בחוץ, העסק עדיין רשום כפעיל ברשם החברות. לא אלאה בפרטים, אך אציין כי רוב החובות הן תוצר של התנהלות קלוקלת של השותף השני. כצפוי, השותף התנער מכול אחריות לגבי החובות, ואף ברח מהארץ לפני מספר חודשים, ובעלי נושא בכול העול, וכבר שילמנו לא מעט כספים לסגירת חלק מהחובות, כולל תשלום לעו"ד שלנו. לפני מספר חודשים קיבלנו 'הפתעה' נוספת בצורת ארנונה בסך 45000 ₪ (שלבטח מאז תפחה). מסתבר שמדובר בארנונה עבור מועדון שפתח השותף בשמה של החברה. מועדון, שאין לנו שום קשר אליו. מיותר לציין את התחושות הקשות שלנו בגין כול המתואר לעיל. אנחנו מרגישים מרומים וחבולים. אם היינו פורעי חוק, לבטח היינו 'מטפלים' באותו שותף, שהרי הדעת לא מקבלת את חוסר הצדק. כיצד ייתכן שבמדינה שומרת חוק כשלנו יכול אדם להונות ולא להיענש על כך?, וכיצד ייתכן, שאנחנו אזרחים שומרי חוק, ששירתנו וממשיכים לשרת את המדינה (בעלי יוצא גולני), לא מקבלים את ההגנה המגיעה לנו? אציין, כי ברשם החברות בעלי היחיד שרשום כדירקטור של התאגיד וכבעל המניות היחיד, אולם השותף השני היה המורשה היחיד בחשבון הבנק של החברה. אציין, כי החובות שאנחנו משלמים הם אלה הרשומים על שם בעלי בחבות אישית, והטיפול ביתר החובות נע לכיוון חברה חדלת פרעון. החוב בארנונה נתקבל על שם החברה ולא ע"ש בעלי, אך הבנו כי בארנונה כול עניין החיץ שיוצרת חברה בע"מ בינה לבין המחזיקים בה אינו תקף. הגשנו תלונה במשטרה על הונאה, והמשטרה החליטה לא להוסיף לחקור בעניין בשל כך שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה. פנינו לעיריה פיזית ובכתב תוך שאנו מפרטים את כול העניין, אך, כמה לא מפתיע, העיריה טוענת כי "אינה משטרה"("התנהלות בין בעלי החברה אינה בסמכות העיריה"), ושהחברה שלנו עדיין רשומה כמחזיקה בנכס. יצרנו קשר עם בעל הנכס, וגוללנו בפניו את העניין. בתחילה הוא היה מאוד אמפטי, אך באיזשהו שלב החל להתחמק מאיתנו, שכן על אף שהוא מאמין לנו, אינו רוצה לשאת בעצמו בתשלום. הצלחתי להקליט אותו בשיחה איתי, שבה אני אומרת לו שאיני מוכנה לשלם חוב שאינו שלי, והוא אומר שהוא מכין תביעה גדולה אך לא נגדנו (כמתכוון לומר שהיא נגד השותף והשותפה שלו במועדון). רציתי להוסיף בהקלטה שהרי הוא יודע שלא חתם איתנו את החוזה, אך פחדתי לעורר את חשדו שהשיחה מוקלטת. איני יודעת כמה ערך יש להקלטה, וכמה היא מצליחה להוכיח את צדקתנו. עו"ד שלנו (שאיננו מתכוונים להמשיך איתה בשל תפקוד לקוי) העלתה את ההצעה להגיש עתירה מנהלית, אך אמרה שזהו הליך יקר (הבנתי שבין 5000 ל1000 דולר), וכן הבנתי שניתן להגישה תוך 45 יום מיום שההחלטה פורסמה (פורסמה ב26.3.14, היינו, עברנו את המועד). אנחנו חסרי אונים, ואיננו יודעים באיזה צעדים עלינו לנקוט. חשבנו על פניה לראש העיר, אך לא נראה לי שזה יניב תועלת (ספק אם בכלל המכתבים המופנים אליו זוכים להתייחסות, או מופנים למחלקה המטפלת במיידי. מה גם, שהוא היה מכותב בכול התכתובת עד עתה). כעת אנחנו שוקלים פניה לנציב תלונות הציבור או לסיוע משפטי. כול זאת כדי להימנע מהוצאת כספים נוספים לכספים הרבים שאיבדנו. נבקש הכוונה דחופה בעניין. בברכה ט

טל שלום, אכן הסיפור מורכב, עד כה לא התרשמתי שטיפלתם בעניין על מנת למזער נזקים. ברור, כי כאן דרך המדיה לא ניתן לתת ייעוץ . ניתן ליצור קשר למענה פרטני.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד ונוטריון אבי עמור

053-7428202

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר