7.9.2013 שלום רב, 1) ברצוני לדעת מהם התנאים או המצבים שמספיקים לועדת ערר, כדי להיות מוסמכת להסכים לבקשה של העורר, שזו תשוב לדון בערר שכבר נידון על ידה ושבו התקבלה החלטה? 2) האם כאשר ועדת ערר מחליטה שאין היא מוסמכת לשוב ולדון בערר שזו דנה בו וקיבלה החלטה, ניתן לבקש זאת מגורם כלשהו אחר בעיריה או מחוצה לה מלבד האפשרות לבקש זאת מבית המשפט? אם כן מיהו הגורם או הגורמים? 3) באם הצליח בסופו של דבר לגרום לכך שיקבלו את בקשתי לשוב ולדון בערר שכבר נידון בעניני, האם זה בהכרח ידרוש לזמן לשם כך ועדה חדשה שנציגיה אחרים מאלה שדנו כבר בערר שלי? 4) באם יש לי חשד שבעיריה ניסו לעזור לדייר להשתחרר מחיובי הארנונה בנסיבות לא חוקיות, למשל תוך ניצול קשר אישי עם גורם בעיריה שאיני יכול להצביע עליו, למי הכי כדאי לי לפנות בנידון? לפניות הציבור בעיריה? לראש העיר? למבקר המדינה? לגורם אחר? או למשטרת ישראל? זאת בהנחה שאיני רוצה לפנות לבית המשפט. אודה לך על תשובתך בהקדם.
שלום רב
על החלטה של ועדת ערר קיימת אפשרות להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.
מעבר לכך אינני רואה כל פיתרון לחייב הועדה לקבל החלטה חדשה
בברכה
רונן צרפתי עו״ד
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עורך דין אורית פפר
053-6247806
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
העייריה יכולה לגבות ארנונה רטרואקטיבית אם הבניה היתה ללא היתר בניה- אם רק בוצע פיצול ללא תוספת בניה אז זו בעיה הנדסית בלבד שלא קדורה לארנונה. הפסיקה קובעת שאם הרשות המקומית הייתה יכולה לדעת מה גודל ה...
המשך תשובה