לפני חודשיים השכרנו דירת דופלקס. הדיירים הקודמים היו בחובות ולא יכלו להמשיך לשלם שכ"ד ולכן גם הם וגם בעל הדירה היו לחוצים למצוא דיירים אחרים. כל פעם שבאנו לראות את הדירה הטלויזיה פעלה בקול רם ולא שמענו רעש אבל כשעברנו הסתבר שהדירה נמצאת ממש מתחת לחדר המעלית ויש רעש נוראי של המנוע בכל פעם שהמעלית פועלת ורעש חזק של דפיקה בכל פעם שהמעלית עוצרת. מדדתי את עוצמת הרעש בדירה שנובעת מפעולת המעלית והוא 60 דציבלים כשהתקן הוא עד 35 דציבלים. כשראינו את הדירה בפעם הראשונה ואהבנו אותה, בעל הבית מיד לחץ שנחתום על זיכרון דברים וניתן לו מקדמה של חודש מראש כי "יש לו עוד הרבה מתעניינים" וכך עשינו ורק בפעם השניה שפגשנו אותו הוא נזכר לספר לנו שהגג של הדירה גדול יותר ממה שאנחנו מקבלים ולמעשה הוא מפוצל לשניים ובחלק השני יש יחידת דיור עם כניסה נפרדת שבה מתגורר דייר. ביחידה יש שעון חשמל פנימי ואנחנו אמורים לחשב לדייר כל חודש כמה חשמל הוא השתמש ולקבל ממנו כסף אבל אין שעון מיים ואנחנו ממנים לו את המיים והארנונה. עם סיבסוד הדייר אני יכול לחיות אבל הרעש של המעלית הוא בלתי נסבל ופוגע מאוד בשינה שלנו באיכות החיים. הודעתי לבעל הבית שאנחנו לא מרוצים והוא אמר שהוא ינסה לדרוש מהוועד שיטפלו בזה אבל אני לא יודע אם הם יסכימו. בעל הבית התעקש בחוזה שנחתום ל-16 חודשים כך שאם נעזוב זה יהיה בקיץ כשיש יותר ביקוש אבל למרות שממש לא בא לנו לעבור שוב- במידה ולא יטפלו ברעש אנחנו נעדיף לעבור ולא להמשיך לסבול מהרעש. האם יש לי עילה לדרוש הפסקת החוזה ויציאה מהבית לאור חוסר גילוי נאות מצד בעל הבית? האם בנוסף ניתן לדרוש פיצוי?
אריאל שלום רב!
המקרה המתואר על ידך הינו מקרה קלאסי שבו ניתן לפעול במסגרת חוק החוזים וחוק החוזים תרופות בשל הפרת חוזה.
סעיף 12(א) לחוק החוזים מתייחס למו"מ בטרם נכרת החוזה וקובע: "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב." סעיף 12 (ב) מבהיר כי המחוקק לא התכוון להשאיר את העניין כמילים יפות בלבד וקובע: "צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים"
כלומר, מספיק שאפשר יהיה להוכיח כי בעל הדירה ניהל מו"מ בחוסר תום לב תוך שהוא מעלים ממך עובדות חשובות, כדי שתהיה לך עילה לתבוע אותו בראש ובראשונה על ניהול מו"מ בחוסר תום לב.
סעיף 10 לחוק החוזים תרופות בשל הפרת חוזה קובע: "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה."
אם כן יש סעד ברור בשל עניין זה.
ההפרה נובעת גם בשל דברים נוספים ובשל תשלומים שונים בהם אתה נושא ואין סיבה שתישא ועל כן פתוחה בפניך הדרך לפנות לבית המשפט לקבלת סעד.
בברכה
גונן בן יצחק, עו"ד
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
