באתר law guide כתוב ---- "יש לציין כי גם חוזה התקשרות אשר מחריג את היחסים באופן מפורש מהיותם יחסי עובד מעביד, אין בו די. לעיתים, בית הדין לעבודה יקבע כי בין הצדדים התקיימו יחסים כאמור, וזאת חרף "ההסכמה" בחוזה. מדובר למעשה בקביעה אובייקטיבית אשר נעשית בהתאם לנסיבות המקרה, ולא בכפוף לאופן בו הצדדים ראו את ההתקשרות." וגם כתוב ---- "ההמלצה הטובה ביותר מבחינה זו הינה עריכת הסכם ברור ומפורט. במידה וועד הבית מעוניין למנוע את היווצרותם של מערכת יחסי עובד מעביד, עליו להגדיר חוזה ברור הכולל היבטים שונים של התקשרות קבלנית (לדוגמא, קבלת שכר בהתאם לקבלות, הגדרות מפורשות המחריגות את היחסים כיחסי עובד מעבידו וכדומה). לא אחת, עסקה ללא הסכם הינה כ"פרצה הקוראת לגנב"." האחרון ממליץ על אפשרות של הסכם החרגה והראשון מציין שלפעמים הסכם כזה אין בו די, די מבלבל, מה משני אלה הוא הכי הנכון? תודה
על מנת לערוך הסכם עם עובד יש הסכם העסקה ובמידה ואינכם מעוניינים בהסכם העסקה תערכו הסכם התקשורת ממליצה לפנות לעו"ד
שאלו את מנהל/ת הפורום:
לוסקי יסעור מור עורכת דין ומגשרת
053-6260654
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום רב, על מנת לענות לשאלתך חסרים מספר פרטים לרבות- וותק העובד בעבודה, האם עבד בפועל בתקופת המילואים וכו. באופן עקרוני, ככל והעובד לא עבד בתקופת המילואים וקיבל את שכרו גם מהמעסיק וגם מהביטוח הלאומי ...
המשך תשובה