שלום רב, אני וגרושתי נאלצנו לסיים את היחסים שלנו לפני כשנה וחצי . חתמנו על הסכם גישור של לינה וחגים רק מגיל 4 . (הילדה היום בת שנה ושמונה חודשים). האם הדבר בר שינוי? אני לוקח אחריות על ההסכם חתמתי בצער כדי להגיע להסכם כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות משקעים אבל לצערי הקשר המועט מאוד עם הילדה לא מספק אותי וגם רואים על הילדה שחסר לה מאוד. אם אבקש לפתוח את ההסכם בבית משפט ולשנותו יהיה טעם? בית המשפט יראה את טובת הילדה גם עם אבא שלה בסופי שבוע? כיום יש לציין שאני רואה אותה בקושי אחת לשבוע למספר שעות בודדות (עקב מרחק היא גרה בהתנחלות ואני במרכז) וגם זה בסביבה משתנה שלא מאפשרת לה להיקשר יותר מדי . שלא נדבר על זה שהיא בקושי מכירה את המשפחה שלי (הסבא וסבתא שלה). חשוב לציין שגם כשגרתי קרוב יותר (25 דקות נסיעה) לא היתה אצלי מעבר לשעות בודדות וגם זה כשהיה נוח לאמא עקב אילוצי עבודה (סוג של בייביסיטר שהיה נוח) אני רואה אנשים שמתגרשים שרק רוצים להפטר מהילדים כדי שהעול יפול על האמא. וכל כך כואב לי שאני רוצה בידיוק ההפך והצד השני לא מאפשר זאת.
שלום חיים, קראתי בעיון את פנייתך. ממליצה שתפנה בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מלא לבחינת הוראות ההסכם עליו חתמת, יכולתך להרחיב את מפגשיך עם בתך, והאפשרויות המשפטיות שעומדות לפניך. בהצלחה.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד נירה בן דוד
053-6112872
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום רב אכן נכון לחשוב ביום בהיר על יום סגריר אפשרי, ונכון לכתוב הסכם. גם נכון שלעיתים כתיבת ההסכם תתפרש בשלילה ע"י בת הזוג. ...
המשך תשובה