מניעה מהבעל לבלות עם הילד לבד

שלום אני נשוי 8 שנים לאשתי וגר אצל הוריה כי אנחנו חוסכים כסף לדירה הכל בסדר חוץ מדבר אחד שאני אף פעם לא לקחתי את אחד הילדים שלי לאנשהו ללא אשתי.. אף פעם לא היה לי לרגע אחד זמן אחד על אד עם אחד הילדים לדוגמא אף פעם לא הלכתי לקניון לבד עם הילד אף פעם לא הלכתי לים עם הילד מין תחושה שהיא לא סומכת עליי הילד בן 7 ולא ראה את ההורים שלי מעל שנה קשה לי עם זה קשה לי גם שלאשתי מותר לקחת את הילדים לאן שהיא רוצה ולי אסור לקחת עכשיו מאוד קשה לי 8 שנים שמצד אחד ההורים שלי אומרים לי למה אתם לא באים לבקר מצד שני אני קשה לי עם זה שאין לי אחריות על הילדים אני מרגיש בבית כלא אני עובד אשתי לא אני לפעמים אומר לאשתי שגם לי יש זכויות ומותר לי לקחת תילד לשעה להורים שלי והיא אומרת שאני מאיים עליה למה זכות הופכת לאיום? אמרתי לה שאם חלילה נתגרש(מה שאני בכלל לא רוצה כי אני באמת אוהב אותה) אז יש הסדרי ראייה ואז גם ככה הם יהיו איתי לבד ויראו את ההורים שלי ומגיע לי כל סופש שני ליהיות איתם יחד. אבל היא אומרת שאני מאיים עליה שאני רוצה שהיא תקבל התקף לב ובנתיים השנים עוברות ואני סובל... שאלתי היא כזאת: האם הפתרון זה רק להתגרש? האם היא יכולה למנוע ממנה לקחת ילד לקניון כאשר אנחנו נשואים? האם יש לי איזו זכות בכלל בחיים מולה? האם היא יכולה למנוע ממני לראות את הילדים אם ניתגרש? אני מאוד מבולבל אני כרגע זורם בראש שלה אבל 8 שנים וקשה לי... מה לעשות??????????????

שלום אורן, הנושא שאתה מעלה נוגע לתחום טיפולי ומשפטי כאחד. בהיבט הטיפולי, חשוב שאשתך תבין ששניכם הורי הילד המשותף ואתם בני מעמד שווה בעיני החוק - שניכם אפוטרופוסים טבעיים של הילד. שינוי בתפיסת העולם של רעייתך בנוגע לזכויותיך כהורה, עשוי להוות פתרון, שייתר ניהול הליך משפטי. מומלץ שתתייעץ עם גורם טיפולי להתחיל את הליך השינוי, כגון יועצת בית הספר או פסיכולוג ילדים.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד נירה בן דוד

053-6112872

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר