שלום, אני ואשתי נמצאים עכשיו בהליך גירושין ויש לנו ילד בן 3 חודשים. אני עזבתי את הבית כמו שהיא ביקשה, ומאוד מאוד מתגעגע לבן שלי. היא מרשה לי לראות אותו פעמיים בשבוע אחר הצהריים, לקצת זמן עד שהוא הולך לישון. אני ממש בדיכאון, כל היום רק חושב עליו, ולא יכול לישון בלילה. אני רוצה שהוא גם יהיה אצלי ואפילו סידרתי לו חדר אבל אשתי אומרת שתינוק קטן לא יכול להיות אצל האבא. ברצוני לציין שאשתי לא מיניקה, ואני יכול לטפל בו מצוין. האם בגלל שאני גבר אני צריך ככה לסבול??? מה אפשר לעשות? תודה רבה
שלום אלעד, יש לך את הזכות המלאה, כאביו של התינוק לטפל בו ולהיות הורה משמעותי בחייו, בדיוק כמו אמו. שני ההורים הם אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטורופסות תשכ"ב 1962. אתה מציין שהנך בהליך גירושין, וחשוב להדגיש, כי שמירה על זכויותיך ההוריות וקביעת מתווה למימושן, הן מטרות חשובות מאוד בהליך זה וביכולתך לעתור גם לקבלת החלטות זמניות בסוגיות אלה, עד לגיבוש הסכם כולל או הכרעה לגופם של דברים. בהצלחה.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד נירה בן דוד
053-6112872
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אלימות מילולית היא אלימות במשפחה לכל דבר. עם זאת היא נחשבת אלימות ברמה נמוכה יותר מאלימות פיזית. ככל שאתם נכנסים להליך גירושין, תוכל לטעון לאלימות במשפחה, תוך הצגת הוכחות כמובן. אבל אם רצונך הוא לשמ...
המשך תשובה