אני גרוש מאשתי כבר 5 שנים, והיא מחזיקה במשמורת על בננו המשותף (בן 11). אני מאוד קרוב לבני ומבלה אתו הרבה מאוד. כבר זמן רב הוא מביע בפניי את רצונו ללמוד בלט. אני עודדתי אותו, וניגשתי בתמימותי לגרושתי במטרה לדבר איתה על העניין, ולנסות למצוא מסגרת מתאימה. היא הגיבה בכעס רב, וטענה כי הרבה זמן היא מנסה להוריד אותו מזה, ואין מצב בכלל שהיא שולחת אותו לחוג. ניסיתי לדבר איתה על זה בכל מיני דרכים, אך היא מתעקשת, וטוענת כי בגלל שיש לה משמורת מלאה, אין לי זכות בכלל להביע דעתי בעניין. האם זה נכון? האם אין לי יכולת להביע דעתי בנוגע לרצונותיו של הבן שלי? אני מעוניין בעצמי לשלם על החוג, ולקחת אותו לשם, ובלבד שתינתן לי הרשות לעשות זאת. אשמח להכוונתך בעניין.
שלום צחי, חשוב לדעת, שהקניית משמורת לאחת ההורים, אינה פוגעת ואינה גורעת ממעמדו של ההורה האחר כאפוטרופוס מלא של הילדים המשותפים. מכאן, שלעמדותיו של ההורה שאינו המשמורן, ביחס לחינוך הילדים המשותפים וכל סוגיה אחרת הקשורה בהם, יש משקל זהה לעמדות ההורה המשמורן. חשוב שתהיה שם בשביל הבן ותתמוך בו. למיצוי זכויותיך כאבי הקטין תוכל לפנות לבית המשפט באמצעות בקשה ליישוב סכסוך, או בהליך משפטי מלא. רצוי, לקבל ייעוץ משפטי בטרם תבחר כיצד לפעול. בהצלחה.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
