תיק דמי מזונות ותשלום חודשי כפול בטעות

גרושתי ניהלה נגדי תיק מזונות בהוצלפ. היא דרשה הפרשי תשלומים שלטענתי לא הגיעו לה על סך של למעלה מ30000 שח. בעקבות התיק עוקלו לי משכורות וחשבון בנק. לעצירת ההליכים ועיכוב הכספים בתיק הפקדתי ערבות של 10000 שח. בדיון בטענת פרעתי רוב הטענות נדחו / נמשכו על ידיה והיא קיבלה סכום קטן בלבד. שאר הכספים המעוכבים היו אמורים לחזור אליי. במהלך חיי התיק - ההוצאה לפועל, בטעות, העבירו אליה פעמיים תשלום מזונות באותו חודש. בדיון - סכום זה קוזז מהכספים שנקבעו לה. לאחר פסק הדין בתיק, שוב הועברו לה כספי מזונות כפולים לאותו חודש, שלא מגיעים לה, בטעות על ידי ההוצאה לפועל. הפנתי את תשומת לב הרשמת לעניין וככל הנראה הזוכה תאלץ להשיב את הכספים (זה עדיין בהליך, על אף שהתיק כבר נסגר בפועל) שאלתי היא - האם ניתן לתבוע את ההוצאה לפועל על הרשלנות שלהם שפעמיים העבירו כספים לזוכה, שלא מגיעים לה וגרמו לי לטרחה, הוצאות, הפסד ימי עבודה וכמובן גם עוגמת נפש? תודה

לשכות האכיפה והגביה הם מוסד מדינתי. המדינה נהנית מחסינות מפני תביעות. חשוב לזכור, שייתכן שמדובר בטעות אנוש, משהו שיכול להתרחש בכל מקום ולכל אחד.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד נירה בן דוד

053-6112872

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

אבל כשזה משהו שחוזר על עצמו, מדובר בבעיה מעבר לסתם טעות שיכולה לקרות לכל אחד ובכל מקום. רשמים בהוצאה לפועל, בשבתם כשופטים חסינים אמנם מתביעות. אבל גם במקרה שלהם, הנוהל הוא פשוט ערעור לערכאה גבוהה יותר. אבל האם התנהלות המזכירות / גזברות איננה בגדר רשלנות? הרשמת העירה למזכירות על כך שהתיק לא נסגר ביחד עם ההחלטה שלה, ושבוצעו פעולות בתיק, לאחר שניתן פסק דין בתיק. הגזברית בלשכה בשלב ראשון בכלל לא רצתה לדבר איתי, למרות שראתה בעצמה שהם טעו והעבירו כספים לזוכה שלא היו אמורים לעבור אליה. היא שלחה אותי "להסתדר עם הזוכה" מה שלא מסתדר עם ההגיון הבריא (אדם שמנהל תיק הוצאה לפועל כולל עיקולים נגדך, לא שש להחזיר לך כספים, גם אם קיבל ביתר. בטח בתיקי מזונות). רק לאחר התערבות של מנהל הלשכה, הוגשה "בקשה חריגה בתיק סגור" לרשמת. האם כחייב, אין לי שום זכויות? כחייב, היו "מעקלים לי את החיים" אז זה היה לרעתי, אז אם זה לטובת החייב - ניתן לטרטר אותי, לגרום לי לעוגמת נפש והפסדים ולא לתת על כך את הדין והדעת? האם עובדי לשכות ההוצאה לפועל יכולים לעשות בכספי חייבים מה שהם רוצים? אני בטוח שלא...

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד נירה בן דוד

053-6112872

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר