היי רונית. במהלך הליך גירושים הגישה אשתי (בנפרד) תלונה במשטרה באשמת סחיטה, טענתה כי איימתי להתאבד בנשק האישי מהצבא (בתקופה הגירושים הייתי מ"פ במי'ל) אם תתגרש ממני, דבר המוכחש מיסדו, מיד עם הגשת התביעה הגישה בקשה לצו הגנה. לצערי אז לא הבנתי את משמעות התלונה וכוונתה, הנזק הרב ביכולת לגידול ילדי נודע לי רק לאחר הסרת צו ההגנה (שבוע) וזמן מה לאחר כניסת עו"ס לסדרי דין. בתהליך כתיבת התסקיר בתמימותי שיתפתי פעולה בצורה מלאה, מתוך מחשבה לאובייקטיביות העו"סית, נתתי חשיפה מלאה לכל פרט בחיי, ויתרתי סודיות רפואית ואף הלכתי לוועדות שונות לפסיכודאגנסטיקה (פסיכיאטר ומספר פסיכולוגים), למרות שכל החוו"דים היו חיובים כתבו מפורשות על חוסר מסוכנות או הפרעה נפשית, מסיבות שאינם מובנות לי בוחרת העו"ס לדבוק בחששה למסוכנות. בשלב מסוים כשהבנתי שעו"ס אינה בוחלת באמצעים לביסוס טענותיה מסלפת ומשנה את דברי התחלתי בתיעוד שיחותנו. ככל שהזמן חולף (כשנה וחצי) אני נתקל יותר ויתר בתצהירים כוזבים מצידה, בטחונה הרב מעלה ספק בליבי, היכולת לשנות את דברי ב180מעלות למרות שבמספר הזדמנויות אמרה שהיא מודעת לכך שהשיחה מתועדת. שאלתי: 1. בתגובה לתסקיר כתב עו"ד (משפחה) כי הוא מבקש להסיר את העו"ס מהתיק ולמנות עו"ס אחר ככל שהדבר נצרך, עוד כתב העו"ס משקרת בהציגה את דברי (הנתבע) בתסקיר, מעבר למגמתיות המובהקת בדבריה. בשאלתי למה לא לפעול בהליכים מעבר לבית המשפט למשפחה, הסביר כי אין זה תחום התמחותו. האם עלי לפעול מעבר להליך האזרחי בבית משפט למשפחה גם בתלונה פלילית או ביקורת התנהלותה? 2. האם על פי ניסיונך יש "אוזן קשבת" לטענות אלו? העו"ס מספרת בכל שיחה כי העו"סית המחוזית (ירושלים) שותפה מלאה לדעותיה. 3. מה ניתן לעשות? חוסר העונים מול חזקת הגיל הרך מחד, והדין האישי בנושא המזונות מאידך, מביא למצב שאדם תמים ימצא את עצמו בתוך מערכת סחטנית לכספים בהבל פה של תלונה מופרכת. כל זאת תוך תמיכה וליווי עובד מדינה שיתכן ופועל מתוך כסת"ח?
נראה, כי עורך הדין המייצג אותך פועל באופן ענייני לשינוי העו"ס, שהמלצותיה מוגשות לבית המשפט הדן. פעולה זו, חיונית להמשך ניהול ההליכים בתיק , בייחוד נוכח הפער הנטען, בין חוות הדעת של המומחים המקצועיים, להמלצות של העו"ס המטפלת ולא ברור מפנייתך, אם ביהמ"ש החליט בעניין, אם לאו. באשר לפעולות אחרות, אולי תרצה לשקול, לפחות בשלב ראשון, פניה אל העו"ס המחוזית. האחרונה היא בבחינת גורם מפקח, ומן הראוי שהתנהלות הכפופים לו תובא לידיעתו. בנוסף, יהיה בכך כדי לבחון את טענת העו"ס המטפלת, בדבר שותפות מלאה של העו"ס המחוזית בדרך הטיפול במקרה הנדון.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד נירה בן דוד
053-6112872
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום גולן אני מציעה שתודיע לה שאתה מהיום דבק בהסכם. ככל שהיא רושמת, יהיה זה חוג אחד ובהסכמתך. אם יש חוג מקביל במתנס והיא רוצה פרטי, זכותך לשלם רק מחצית של החוג במתנ"ס. מתנות שלה אתה לא אמור להשתתף. א...
המשך תשובה