שלום לעורך הדין. אני התגרשתי מאשתי לפני כשנתיים. יש לנו משמורת משותפת והסתדרנו ממש טוב עד עכשיו. לאחרונה החלו וויכוחים שונים לגבי הדרכים השונות לגידול הילד (בן 12). אם זה בעניין הלימודים, החוגים שהוא הולך אליהם ועוד. היא לא מתווכחת איתי היא פשוט אומרת שהיא האמא והיא מחליטה. אני לא מבין את הגישה הזאת, מה גם שאני שותף מלא בגידול הילד. כששוחחתי אתה בעניין היא חזרה ואמרה שברור שהאמא קובעת, ושגם בית המשפט יחליט לטובתה. האם זה נכון? האם ביהמ"ש נותן חשיבות יתרה לדעות האם ביחס לגידול הילד? והאם אני יכול לעגן בהסכם שיקבל תוקף משפטי את השיתוף המלא שלי בהחלטות לגבי גידולו?
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962, מקנה לשני ההורים מעמד שווה, שניהם אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם המשותפים ומכאן, שהחלטות בנוגע לגידולו, חינוכו, רווחתו של הבן המשותף, צריכות להתקבל בשיתוף מלא. על כך יש להוסיף, שבמקרה שלכם, ישנה גם משמורת פיזית משותפת, באופן שאתה שותף מלא ופעיל בגידולו של הבן המשותף. ככל שאתה מרגיש, שגרושתך מנסה לצמצם את זכויותיך ביחס לבן המשותף או ליטול לעצמה זכויות שלא כדין, תוכל לשקול פניה לבית המשפט בבקשה למנות פקידת סעד לסדרי דין ולהעניק לה סמכויות לבחון את הנסיבות של המקרה שלכם. במסגרת זו, היא תיפגש עם גרושתך, איתך וגם עם הבן ותגיש את המלצותיה לבית המשפט. בהצלחה.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד נירה בן דוד
053-6112872
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום מורי היות ואין הסכמה, אתה יכול לגשת לשם ולדבר איתה ולקחת את הילד. ככל שזה לא מצליח תוכל תמיד לבקש מבית משפט לענייני משפחה צו להחזיר את הילד. ...
המשך תשובה