הסטטוס המשפטי לפי התקנון של בית משותף בנושא אחריות תיקונים חוזרים של סדק קונסטרוקטיבי (מבני) בקו חיבור בין בנין ישן\שיכון משנות ה-50 לבין תוספת בניה "חדשה" מ-1998-2000 שבנו חלק מבעלי הבית להרחבה, שגרמה בעבר ועדיין גורמת לסדקים גדולים וחדירת מים "ממרפסת הגג" בקומה 4 שאין עליה בניה לתוספת הבנויה מתחת - בקומה 3 . 1. היסטוריה: בבית המשותף שיש בעיות וליקויים ממושכים כתוצאה מתוספות הבניה והרחבות לפני כ-20 שנה בנו חלק מבעלי הדירות בבית המשותף תוספות בניה חדשות לבניין המקורי. כתוצאה מבניה זו נפתחו סדקים גדולים בקו החיבור בין המבנה המקורי לתוספת הבניה: גם בצידי הבניין וגם ב 2 מרפסות הגג מעל לתוספת הבניה הנ"ל. הדבר גרם לחדירת מים. בנוסף הייתה שקיעה של הרצפות, וחשש ליציבות הבניין כולו בגלל התוספת, ובמיוחד במקרה של רעידת אדמה. ב-2010 החליטו בעלי הדירות לתקן את הסדקים הגדולים בקו החיבור שבין המבנה המקורי לתוספת הבניה החדשה. בעקבות דרישה של השכנים שרק 2 בעלי "מרפסות הגג", שמעל התוספות הבניה, ישלמו עבור התיקון של הסדק במרפסות, פניתי לייעוץ משפטי באגודה לתרבות הדיור בירושלים. על מנת לקבוע את חלוקת האחריות לתיקון זה , הלכו 4 נציגים של בעלי הבתים ביחד לייעוץ אצל היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור. הנציגים הציגו לפני היועץ מכתב של מהנדס הבניין שכתב שכל הסדקים, אלו שבצידי הבניין וגם אלו שבשתי מרפסות הגג (שהם הגגות לתוספות) נגרמים בגלל ליקויים בחיבור התוספות החדשות לבניין המקורי וגם בגלל תנועה של הקרקע והיסודות של תוספות הבניה. היועץ קבע 2 דברים : א. שעלות התיקון של כל הסדקים החיצוניים, וכל העבודה שקשורה לזה, צריכה להתחלק באופן שווה בין כל הדיירים. ולצורך זה המרפסות הן למעשה ה"גג" של תוספות הבנייה שבנו השכנים מתחתן. בעלי מרפסות הגג, למרות שהם נהנים משטח הגג, אינם אלו שבנו את התוספות וההרחבות שגרמו לסדקים. לכן במקרה הזה אי אפשר לדרוש מהם לשלם יותר מהאחרים בתיקון של הסדקים של "גג" הבניין. ב. הוא קבע שהתיקונים בתוך הבתים יעשו על ידי כל בעל בית באופן פרטי. במקרה של המרפסות גג– הוא קבע שקניית המרצפות והריצוף מחדש של המרפסות יעשה על ידי בעלי המרפסות. בהמשך 2010 בוצעו התיקונים על ידי מומחה לפתרונות רטיבות וכל בעלי הבתים השתתפו, אחריות ל-3 שנים (עד 2013) בידיעה שהסדקים עלולים להתרחב שוב. היום הבעיה מתרכזת בעיקר בצד הימני של הבניין. (בעל המרפסת בצד השני בנה על המרפסת גג שלו ואין נזילות לדירה מתחתיו). בצד ימין יש 4 (מתוך 7) דירות: 3 דירות שיש להן תוספת בניה חדשה ודירה אחת, העליונה שנמצאת מעל לתוספות ויש לה "מרפסת גג." בעלת הדירה בקומה 3 הבנויה מודה שהקבלן שבנה את התוספת היה בלתי מנוסה, גם השיפוע לכיוון המרזב לקוי והמרזב עובר בתוך הבתים מתחת למרפסת גג של התוספת, הוא צר ונסתם המים יכולים להצטבר ולנזול. המהנדס בנין ואנשי מקצוע יודעים שהקרקע באזור לא יציבה (ללא סלע)–אמרו שזה יתייצב מתי שהוא. בנוסף – רוב שטח התוספת זה ממ"דים כבדים. לדירה בקומה 3 יש סדקים מאד רחבים וגם מעל הדלת של הממד. יש גם שקיעה של מרצפות. האם במקרה הזה בעלת הבית עם היציאה למרפסת אחראית בלעדית להוצאות חוזרות על תיקון הנזילות כאילו היא בנתה את התוספת או שיש חלוקה בין שכנים כפי שזה נקבע ב2010, למרות שהם טוענים שאצלם זה כבר תוקן?
הנושא מורכב וראוי לבחינה מדוקדקת אך לא בפורום הנוכחי
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד רוני אלפסי
053-7101174
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום רב דנה, לאור התיקונים שבוצעו בדירה במשך שנים על ידי הקבלן אשר לא הביאו לפתרון הבעיה, ולאור זאת כי תקופת האחריות מתארכת מיום התיקונים בפועל, כמו כן לאור רשלנות הקבלן בביצוע התיקונים, ניתן יהיה ...
המשך תשובה