שואלת פעם שניה, בסופו של יום רופא השיניים המשקם שגרם לי סבל שהמילים לא נועדו לו, השיב לי את כספי ששילמתי לו לאחר שבמשך 5 חודשים רצופים לא הצליח לבנות לי מבנה סביר לשיקום הפה. ואז החליט לבקש ממני כפל תשלום בניגוד למוסכם מראש, ונימק שנגרם לו נזק, כלומר האשים את טכנאי השיניים של המעבדה שבה הוא נעזר, ברור שסירבתי..... ודרשתי ממנו להשיב את כספי. (בקצור ולראיה אינו יודע אך לשקם את הלסת שלי) הבעיה עמה אני מתמודדת כיום היא בכך שהמרפאה בה טופלתי הותירה אותי ללא הכרה של המבטחת בגלל שהכירורג בז לי בעקבות כשל של שתל, בניגוד לתוכנית הכירורגיה שהוצהרה על ידו בפני המבטחת. הכירורג לעג לי וטען שאין לי זכות להלין הואיל ונתן לי הנחה... אמנם נתן לי הנחה אפילו גדולה, משכך פניתי אליו ואמרתי שאני מוכנה לשלם לו, וביקשתי את השלמת הכירורגיה, גם מפני שאני מאמינה שזה לטובת סיכויי העתידיים, כלומר מחזק את התמיכה בשיקום ולא פחות זהו עקרון ביטוחי, אבל הוא סירב. אז מה ניתן לעשות? האם גוברים האינטרסים הזרים של רופאים על זכויות המתרפא לחיים בריאים?
בא לי לשאול עוד משהו, פניתי למשרד עורכי דין שעוסק בתחום רפואת השיניים, עורך הדין שקבל אותי אמר לי שאמנם יש עילת תביעה, אבל היא לא גדולה ולא משתלם למשרד כמותם שעובד על בסיס הצלחה להשקיע בתביעת נזיקין שלהערכתו שווה כ- 60.000 שקלים,
בעוד שאותי לא מעניין בכלל כמה כסף אולי יגיע לי, אם לאו, אלא העלבון שנגרם לי , הפגיעה והבגידה באדם, האופן שלגלגו לי. זה מה שבעיקר פוגע בי, אמנם יש משמעות לכסף, אחרת לא הייתי מלינה למשל על אובדן זכויותיי בביטוח, אבל המהות בראייתי, זו השפלת המתרפא. האם אפשר לקבל תגובה של עורך דין. כלומר שאני באה ושואלת היכן האיזון בין עקרון כבוד המתרפא וזכויותיו (נא ראו גם חוק זכויות החולה) לבין נזק בעלויות כספיות כלומר שניתן לכימות, למה עורכי הדין או אולי גם בתי המשפט מתעלמים מביזיון כבוד אדם/מתרפא?
הרי לא אני שמרמה, וללא ספק גם אין לי מניע שכזה, וברור שכל מה שקרה לא יכול להיות אשמתי או רצוני, ולטעמי גם יכול היה להימנע אילו לא ביטל אותי הרופא המשקם בהינף יד כאשר הסברתי לו מראש, על נכותי בצד השמאלי של הלסת העליונה, מדובר בעצם שנגדעה בחלקה בתאונה, ויוצא שעשו ממני כביכול "לכלוכית" בעוד שלטעמי בגדו בעקרון ההגינות כנראה מצרות העין. הרופאים הם מי שטוענים שכביכול נתנו לי ביתר ולכן אין זכויות, גם למשל כאשר הרופא המשקם החליט לבקש ממני כפל הוא נימק את רשותו לחרוג מן המוסכם לגבי העלות, בכך שטען בפניי שהמצב שבו הייתי כאשר לראשונה הגעתי למרפאתו, זהו מצב בו אנשים משלמים 150.000 שקלים כדי שיהיו להם שיניים. כלומר זאת הלגיטימציה שלו לדרוש ממני כספים שלא במסגרת המוסכם, על אף כישלונו בהתאמת מבנה סביר ללסת שלי. היכן עובר האיזון בין טענה סבירה כנגד מתרפא לבין ניסיון לניצול?
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
