גיסתי נשואה נישואים שניים כ 20 שנים ללא ילדים משותפים. לפני חתונתם בעלה ביקש לערוך הסכם ממון וכך היה, בנוסף לאחר מס' שנים ערך בעלה צוואה ללא ידיעתה, כאשר בצוואתו לא הוריש לה דבר והצוואה נודעה לה במקרה רק אחרי 15 שנים מיום חתימתה. כעת הוא חולה במחלה חשוכת מרפה, וגיסתי המומה וכואבת על חוליו וגם בעיקר על כך שהיא מרגישה מרומה וחסרת הערכה מצידו על כל השנים בהם הם חיים יחד, היא שוחחה עימו והוא אינו מעוניין לשנות את צוואתו וטענתו היא שאין לו כסף נזיל וחסכונות(וזאת למרות שבמהלך חייהם המשותפים ביצע עסקאות נדלן ורכוש) ואת מה שנשאר לו(שרשום על שמו) מעונין להוריש לילדיו. השאלה שלי היא איפה הצדק? לאן נעלמו 30 שנים בהם חיו חיים משותפים, בהם תמכה בו באלף ואחד מצבים? האם לא עדיף לה להתגרש ממנו? גם ככה היא אינה מקבלת ממנו דבר, האם דרך גירושין לפני מותו תוכל לקבל אחרת?
סיס שלום
יש לקרוא את הסכם הממון בטרם מתן תשובה
בהצלחה
בתיה אשורי, עו"ד ונוטריון
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
