בבית המשפט השלום השופטת קבעה שלא נחזה פגם צורני והלכך הצוואה מוחזקת ככשרה.בטיעונים שלנו העלנו טענות של אי כשירות ושל וכן שנלקח חלק או הופעל מירה וכיוצא בזה. המצווה הינו אנלפבית ומכיוון שהוא כך חייב להיות רישום הקראה על הצוואה מה שבפועל לא היה. יש לאמר שזה פגם צורני שיכול להתרפות כאשר יש שיכנוע מעבר לכל ספק שהצוואה הוקראה והובנה למצווה. מה שבפועל בתיק שלנו רב הניסתר על הגלוי. וחוץ מעדות עורך הצוואה שהוא הקריא והסביר את הצוואה אין שום עדות. בפסהד השופט התעלם מזה שלא היה הוכחת הקראה על הצוואה. וכן שהנטל להוכחה זאת בא לפתחו של דורש הקיום. א האם מכיוון שבקדם המשפט טענה זאת לא הועלתה .ונקבע שחובת ההוכחה על המערער. אזי הנטל לא מתהפך? ב.השופט בפסהד למרות הטענה שעלתה לגבי ההקראה וההבנה. התיחס אלינו שאנחנו מנענו עדים מבית המשפט. כגון עורך הצוואה והוא רואה זאת בחומרה! שפועלת כנגדינו. למרות שברגע שהוכחנו שלא היתה הקראה נטל ההוכחה היה אמור להתהפך. ג.האם בבית משפט המחוזי יתיחסו בערעור על טענתינו? ד. גם בסיכומים העלינו את פסהד לנדא ווין שקובע שנטל ההוכחה מתהפך
ויקטור שלום
לא ניתן לענות במסגרת הפורום על שאלתך.
יש תחילה לקרוא את פסק הדין ולברר היכן טעה בית המשפט .
בעקרון רב הערעורים נדחים
בהצלחה
בתיה אשורי, עו"ד ונוטריון
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
