שלום עו"ד בנדל אני בוחנת הגשת תביעה בגין הפליה בקבוצת פייסבוק ציבורית. קבלתי יעוץ לא מספק ולכן פונה אלייך לבחינת אפשרות הגשת התביעה. 1.התביעה היא כנגד מנהלת קבוצת פייסבוק ציבורית ( בהדגשה ציבורית ) המתגוררת באילת. 2. אני מתגוררת בצפון בנהריה. 3.העילה לתביעה היא אפליה בקבוצת הפייסבוק עד כדי חסימתי ללא עילה או מעשה . בייעוץ , הראשון שקבלתי נאמר לי שיש תקנות סמכות מקומית חדשות והתביעה תוגש לבית המשפט השלום באילת. ביעוץ שני שקבלתי, נאמר לי שהתביעה יכולה להיות מוגשת לבית משפט השלום בצפון זה לפי התקנה : " מקום המעשה או המחדל " ...בשל העובדה שהאפליה התבצעה ברשת האינטרנט . אודה להתייחסותך , מה נכון והיכן נכון להגיש אם אפשר להגיש בצפון אשמח ליצור עמכם קשר לשם הגשה. בברכה
ראשית, יש לבחון את המעשה נשוא התביעה. מדובר בהתערבות חוקית במשפט הפרטי. טענת אפלייה ככל שהדברים נוגעים לביצוע וולונטרי של הקמת קבוצה בפייסבוק אינה קלה ומיידית לביצוע. בניגוד לאפלייה עפ"י דין כנגד גופים ממשלתיים ו/או גופים פרטיים, כאן עסקינן בתחום שההתערבות על ידי בתי המשפט עלולה או עשויה לגרור אחריה שפע של תביעות. אין עדיין הסדרה ברורה ומשכך הייתי ממליץ שתצרי עמי קשר כדי לבחון את האפשרות של הגשת תביעה לפני בחינת הסמכות.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום רונן, אני אשמח ליצור קשר אבל אודה לך אם לפחות תעשה סדר בדברים.
א.נאמר לי , שמבקר המדינה בשבתו כנציב תלונות הציבור ב 2016 קבע שאסור לפגוע בחופש הביטוי של משתמשי פייסבוק בלא תכלית ראויה.
ב.הוסבר לי, שכאשר בוחנים את המקרה לאור קביעת המבקר, בוחנים תחילה האם הדף בפייסבוק מכיל " סממנים ציבוריים "
לרבות שהחברים בקבוצה לא משתייכים לדף האישי של מנהל הקבוצה 0 המייסד )
כן, בפרוש כך, ראיתי את הדו"ח של המבקר.
הקבוצה היא קבוצה ציבורים.
קבוצה ציבורית לחולים ( במחלה מסויימת ).
ג.מה שמלחץ אותי ומטריד אותי זה מה שעורכי הדין הסבירו לי שקשור לתקנות החדשות שנכנסו לתוקף מ 1 בינואר 2021 שאומרות שהתיעה תוגש במחוז השיפוטי של הנתבע, או שהיא תוגש בשל המעשה או המחדל.
אם אתה סבור שניתן להגיש תביעה בשל המעשה או המחדל ( זה באינטרנט האפליה ) אני אשמח לדעת ואז נוכל להתקדם.
הנה כאן דוח נציב תלונות הציבור 2016.
פגיעה בחופש הביטוי - מחיקת תגובות מדפי
פייסבוק של אנשי ציבור וחסימת הגישה אליהם
חופש הביטוי הוא זכות יסוד חוקתית שנגזרת מהזכות לכבוד, המעוגנת בחוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו. תכליותיה של הזכות הן לאפשר לכל אדם לבטא את
דעותיו והשקפותיו כדי לממש את האוטונומיה שלו ואת הגשמתו העצמית, לממש
את ערך ה"אמת" באמצעות שוק חופשי של דעות ורעיונות ולאפשר את קיומה של
הדמוקרטיה באמצעות זרימת מידע והחלפת דעות. ההגנה על חופש הביטוי
הפוליטי, שהוא נשמת אפו של המשטר הדמוקרטי, זוכה להגנה רחבה במיוחד:
"חופש הביטוי הפוליטי אינו עומד למבחן מעשי כאשר עסקינן בהבעת דעות
שמצויות בלב-ליבו של הקונצנזוס. הקושי מתעורר כאשר אדם חפץ להביע דעות
שמצויות במרחק מה - ואפילו במרחק רב - מלב ההסכמה החברתית המקובלת.
.7
אלו הן דעות שעשויות להיתפש על ידי הרוב כקיצוניות, מקוממות ואף פוגעניות"
חופש הביטוי הפוליטי הוא המּועָד ביותר לפגיעה או להתנכלות של השלטון, ולכן
.
8
נודעת חשיבות מיוחדת להגנה עליו
בשנים האחרונות הזירה המרכזית שבה מתנהלים דיונים ציבוריים ופומביים ערים
היא הזירה הווירטואלית, בעיקר של הרשתות החברתיות. אנשי ציבור וגופים
ציבוריים רבים עושים ברשתות החברתיות שימוש נרחב יותר ויותר על מנת להעביר
מסרים, לשתף במידע הנוגע לתפקידם הציבורי ו"לשוחח" עם הציבור על מעשיהם
במסגרת תפקידם. חופש הביטוי במרשתת )אינטרנט( קיבל אפוא מעמד מיוחד, בין
היתר בשל מעמדו של האינטרנט, המשקל הרב שמייחס הציבור לפרסומים בו
.
9
והקלּות שבה ניתן לפרסמם
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
