בהרבה חוקי העבודה נקבעים פיצוי לדוגמא על הפרות חוקי העבודה מצד מעסיקים. בחוקים נקבעו פיצויים לדוגמא על ליקויים בתלושים, על איחורים במתן התלושים וכן על הלנות שכר. אולם, בהרבה פסקי דין נראה שהשופטים מבטלים את הפיצוי המגיע על פי חוק בטענות מוזרות שנראה שלא לכך התכוון המחוקק ל"טעות כנה" מצד המעביד. לדוגמא נתקלתי בפסק דין שהמעביד הלין באופן סידרתי במשך תקופה ארוכה את שכר העבודה של העובד והשופט קבע ש"היה נוהג" במקום לתת את השכר באיחור והתובע לא קיבל דבר הגם שההלנה נעשתה בצורה קבועה וכאשר החוק מגדיר דבר זה כהלנה סידרתית שתקופת ההתישנות שלה הוארכה בכוונה ל3 שנים במקום שנה בהלנה לא סידרתית. בדוגמא אחרת ראיתי שתביעה לדמי הבראה לא התקבלה רק בגלל שהתובע לא העיר לנתבע ( המעסיק )במשך תקופה ארוכה שהוא מקבל אותם חודשית במשכורת על אף שלא נכתב דבר בחוזה העבודה שדמי ההבראה יהיו כחלק מהשכר. וזאת כאשר בחוק נקבע במפורש שללא הכללת סעיף זה בחוזה במפורש דמי ההבראה יתננו רק כתוספת ולא כחלק מהשכר. ולכן שאלתי, האם חוקי העבודה לא מופרים על ידי השופטים עצמם בזה שהם מתעלמים ממתן פיצוי לעובד על הפרתם ?
אינני מכיר את המקרים הספציפים שהזכרת וקשה לי לענות על שאלתך
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד אריק שלו
053-7429015
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
בפועל רצוי, להודיע למעסיק בפועל וקבלן. הקבלן הוא המעסיק באופן רשמי ולפי הדין יש לתת לו הודעה מוקדמת. רצוי ששני הגורמים יקבלו הודעה מוקדמת לפי המוסכם. ...
המשך תשובה