שלום, ידידה שלי פנתה אליי בחוסר אונים לגבי עזרה לה ולאמא שלה, שצברה חוב ולאחר שנתיים החוב לא פחת אלא נשאר כפי שהוא. היא שלחה לי את הסיפור במייל כפי שהיא מתכוונת לפרסם אותו ברשתות החברתיות, אשמח אם תוכלו לייעץ לי לאן לכוון אותה ומה עליה לעשות. תודה! --- תקראו לזה איך שאתם רוצים או איך שאתם מבינים. אטימות, בירוקרטיה, עושק, אכזריות,התעללות בחלשים-בסופו של דבר הכל מוביל לאותה תוצאה עגומה. בעזרת המקרה הבא תבינו עד כמה אפשר להפוך חיים של בן אדם מנורמלים ושגרתיים לחלוטין- לגיהנום בלתי נסבל, הן מבחינה כלכלית, פיזית ובמיוחד נפשית, עד כדי כך שהוא זקוק לשימוש בכדורים להרגעה על מנת להישאר שפוי ולחיות בתקווה שאולי יום אחד המציאות הזו תשתנה. זה התחיל כבר בתקופת מבצע "עופרת יצוקה,"עד אז אמי עבדה, שילמה מיסים, תשלומים והתפרנסה ללא עזרה מאף גוף ממשלתי. למזלה הרע בדיוק באותה תקופה גילו לה סתימה באחד מעורקי הלב שהצריכה ניתוח מעקפים, שלאחריו הייתה צריכה שלושה חודשי החלמה. בעקבות זה הזדקקה להגדלת מסגרת האשראי (ראוי לציין שבהיותה תושבת אשקלון בזמנו הבקשה הייתה צריכה להיות מאושרת ללא בעיה), אבל במדינה שלנו כמו שכבר הספקנו להבין- העזרה לחלשים תמיד נמצאת במקום האחרון. הבנק סירב לאשר, היא לא היתה מסוגלת לעבוד,מצב שגרם להצטברות של חובות ותשלומים שהיא לא היתה מסוגלת לעמוד בהם. לפני יותר משנתיים אימי הלכה להוצל'פ על מנת לברר ולטפל בעניין הצטברות החובות. ואכן בהוצאה לפועל קבעו לה הסדר תשלומים שנקרא "איחוד תיקים ", ונקבע לה סכום חודשי שהיא יכולה לעמוד בו. על פניו הסידור נראה טוב הוגן ונוח אלא שעם הזמן התבהרו לנו מספר דברים והבנו בעצם מהי המשמעות של כזה "הסדר " שבשורה התחתונה הוא מאוד טוב ונוח לרשויות ולכיס שלהם אבל לא לאזרח הקטן. סכום החוב ההתחלתי עמד על 74 א"ש, מאז עברו כבר שנתיים וחצי בהן אמי שילמה כל חודש בחודשו 500 שקל-חישוב מהיר מביא אותנו ל-15.000שקל,אך מברור שעשיתי לפני שבוע מול ההוצלפ הסכום היום עומד עדיין על 74.000 שקל!!! מבירור מול עורך דין מסתבר ש- "ככה זה במדינה " את קודם משלמת את הריביות ורק אחר כך מגיעים לסכום האמיתי, כלומר זה יכול לקחת כמה עשרות שנים ואולי כל החיים. זה זמן שלאמא שלי אין אותו, היא כבר בת שישים. היא בת 60 וכרגע עובדת כמטפלת של חולת אלצהיימר. מתוקף עבודתה היא גם מתגוררת אצלה מה שכרגע עוזר מאד מאחר וגם ככה לא יכלה לעמוד בתשלומי השכירות, המיסים והחובות. למה אני משתפת אתם בטח שואלים? אני לא מבקשת שימחקו את החוב, אני בסהכ מבקשת שמה שהיא משלמת ייחשב וירד מהסכום.אבל זה לא אפשרי לצערי -אז אני צריכה כל עזרה אפשרית מתרומות ועד הצעות ורעיונות יצירתיים לסיום הסיוט הזה של אמי שכל חטאה היה להזדקק לניתוח מציל חיים. תבינו שכל חלומה של אימי הוא לראות אותי ( אני כרגע מתגוררת בחו"ל) אני בתה היחידה וחוץ ממני אין לה אף אחד.אך בעקבות המקרה יש לה צו עיכוב יציאה מהארץ שבקצב הזה לא נראה שאי פעם יבוטל, ואני איני יכולה לחזור ארצה מסיבות פיננסיות ככה שאין אור בקצה המנהרה. והכל בגלל אטימות וחוסר הבנה של מוסדות ממשלתיים. אני מפרסמת את זה כאן כי למרות שאמא שלי כבר הרימה ידיים בי עדיין יש תקווה. לא במדינה, לא בממשלה, לא במוסדות ולא בביורוקרטיה- יש לי תקווה באנשים שלי,בעם שלי שברגעי מצוקה יודע לפתוח את ליבו לרווחה ולעזור. כל מידע,כל רעיון כל תרומה וכל עזרה כתגובה או כהודעה פרטית יתקבלו בברכה. תודה שקראתם, אשמח שתשתפו - אין לדעת איך ולאן זה יתגלגל ---
שלום לך,
אני מבין את מצוקת ידידיה שלך ושלה האימא.
אך למצער אכן הדברים נכונים תשלום החודשי בסופו של יום לא יפחית את החוב.
יש באפשרות של האימא להגיש בקשה לפשיטת רגל ולאור מצבה הבריאותי לקבל הפטר חלוט מהיר ובכך לסיים חובותיה.
כמו כן, בלי קשר לדברים במידה והאימא מעוניינת לצאת מן הארץ לבקר את הבת שלה, יש לה האפשרות להגיש בקשה מתאימה לתיק האיחוד לצאת מן הארץ.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
