שחרור בתנאים מגבילים מעיכוב

שלום, אישתי עוכבה לתחנת המשטרה, במהלך הפגנה בטיעון של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר. ללא קשר לכך ששני הטיעונים האלה הם שקר, שאלתי היא האם מותר לשחרר אדם מעיכוב בתנאים מגבילים ובערבות. זאת אומרת, בשום שלב לא הודיעו לאישתי שהיא עצורה, היא כל הזמן היתה רק מעוכבת, ולמרות זאת במשטרה קבעו לגביה תנאים מגבילים לשחרור והיא היתה צריכה להתקשר לערב שיגיע לחתום עבורה, תוך כדי שהם אומרים לה שלא תשוחרר עד שלא יגיע מישהו. לכן, כרגע יש לה תנאים מגבילים למשך כ-15 יום שכוללים בין היתר איסור להפגין באיזור מסויים. האם התנאים המגיבלים נקבעו בהתאם לחוק? תודה-רבה

עידו שלום, תיאורטית, הייתה למשטרה אפשרות לעצור את אשתך בשל העבירות בביצוען הייתה חשודה, בהתקיימות עילה של חשש לסיכון ביטחון הציבור/ביטחון חלק מסוים בציבור=שוטרים (בעיקר העבירה של תקיפת השוטר). מכיוון שעפ"י החוק יש עדיפות לעיכוב, על פני מעצר, היא עוכבה ולא נעצרה. נקבע בפסיקת ביהמ"ש העליון כי, מטעם זה, קיימת סמכות למשטרה לשחרר בתנאים גם חשודים שעוכבו ולא נעצרו. זאת, ע"מ למנוע מצב שבו המשטרה תעצור חשודים ע"מ לכפות עליהם תנאי שחרור. מכל מקום, סעיף 42 לחוק המעצרים [חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996)], הקובע תנאי שחרור אפשריים ע"י קצין משטרה אינו נוקט במילה "עצור" אלא במילה "חשוד" הכוללת גם את הסטטוס של מעוכב. חלק מהתנאים הנם ערבות צד ג' והרחקה של 15 יום (מקסימום) מאזור מסוים. זאת, במידה שקיים, לדעת קצין המשטרה, בעניינכם, חשש לסיכון ביטחון הציבור או חלק מסוים בו (שוטרים) אם אשתך תיכנס לאותו אזור ותפגין שם שוב, תוך נקיטה באלימות כנגד שוטרים או מפגינים שכנגד. תנאי שחרור (כל תנאי שחרור) - חייב להיקבע בהסכמת החשוד. בד"כ המשטרה אינה מבקשת הסכמה של החשוד אלא רק מסבירה לו שאלה הם התנאים לשחרורו. לא מסבירים לו שאם יסרב לתנאים-ייעצר ויובא בפני שופט שיחליט בעניינו. ב-99.5% מהמקרים החשוד חותם על תנאי שחרורו (כולל מעצר בית מופרך, לעתים, למשך 5 ימים), מביא ערב צד ג', משתחרר וממלא אחר התנאים, מופרכים ככל שיהיו. חשוד אחד מתוך 200 או 300 נלחם בהחלטות המוזרות האלה, לעתים, של המשטרה ומתעקש להיות מובא בפני שופט. בחלק ניכר מהמקרים המשטרה כלל לא מביאה אותו בפני שופט אלא משחררת אותו בערבות עצמית. כאשר היא כן מביאה אותו בפני שופט - ביהמ"ש, לעתים, נעתר לבקשה ובמקרים רבים לא נעתר לה ומסתפק בערבות עצמית ובערב צד ג' (כדי לא לפדח לגמרי את המשטרה). באפשרותכם להגיש ביום א' הקרוב ערר דחוף על החלטת קצין המשטרה לבימ"ש השלום שבאזור השיפוט של תחנת המשטרה הרלבנטית. רצוי כי במקביל להגשת הערר בבוקר-תעבירו אותו, אחרי פתיחתו במזכירות ביהמ"ש, לתגובה מיידית של קצין החקירות של תחנת המשטרה הרלבנטית. לאחר שייתן את תגובתו, העבירו אותה לשופט התורן-לשם מתן החלטתו. כתבו בבקשה כי לא היה מדובר בתקיפת שוטר וכי אם היה מדובר בתקיפה-היא הייתה נעצרת ולא מעוכבת. לכל היותר, עלתה טענה שהיא דחפה שוטר (בהנחה שכך, אכן, היה). על כל פנים, אין חשש ממשי לסיכון ביטחון הציבור או לסיכון ביטחונם של השוטרים מצד האישה, ולכן אין למנוע ממנה את חופש הביטוי, את החופש להפגין ואת חופש התנועה להיות באותו אזור - שכן אלה הם חסמים העולים על הנדרש, בנסיבות העניין. בהצלחה!

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד שי שקד

053-8007583

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר