לפני מס' שבועות הוזמנתי לדיון בביה"ד הרבני. לדאבוני הרב לא שמעתי את צילצול השעון המעורר, לא התעוררתי, ולכן לא הגעתי לדיון. לבקשת הבעל, מייד הוצא נגדי צו הבאה. בצהריים שוטרים הגיעו לביתי ועצרו אותי. כעבור מס' שעות הם לקחו ממני את כל חפציי (כספים, הפלאפון, כרטיס האשראי ואחרים, המפתחות לבית ועוד). הם שמו אותם בשקית פיקדון מיוחדת, חזקה ואטומה, אשר נסגרה אל מול עיניי. לשאלתי, נאמר לי שאי אפשר לפתוח את השקית הזאת אלא ע"י גזירה, וכי זה יעשה בנוכחותי כשאשתחרר. קיבלתי עותק ורוד של רשימת החפצים שלי, וזה מעט הרגיע אותי. בערב שוטרים הסיעו אותי לבית כלא, לשהייה למשך הלילה, כדי שיקחו אותי משם, בבוקר, לביה"ד. השוטרים לא הסכימו לשחרר אותי לביתי למשך הלילה. למחרת, הובלתי, כפושעת ,באזיקים לביה"ד. בתום דיון קצר, שבו ביה"ד ניסה, פעם נוספת, לכפות עלי גט, נתן ביה"ד החלטה לפיה אני אוחזר למאסר עד לדיון הבא, בעוד מס' חודשים. לחילופין, ניתנה לי אפשרות להשתחרר תמורת הפקדה של סכום כסף גבוה בקופת ביה"ד, או באם אסכים לקבל גט. מייד ביקשתי מהשוטרים לתת לי להתקשר לבני משפחה/לחברים כדי שיגייסו את הכסף ואני אשוחרר לביתי. השוטרים סירבו והוחזרתי לכלא. בכלא ביקשתי מהסוהרים, בדרגות השונות, לתת לי להתקשר, אך גם הם סירבו. הם אמרו לי שאני עצורה לימים ולכן אין לי זכויות. ביום השביעי למאסר פתאום הרשו לי להתקשר. בתוך פחות מ-24 שעות הכסף הופקד, ואני שוחררתי, או יותר נכון, נזרקתי לרחוב (ביום ה' בשעה 17:00), ללא החפצים שלי, האישיים והחיוניים, שבשקית הפיקדון. נאמר לי שהאחראי על הפיקדון כבר עזב, וכי אני אוכל לקבלם רק ביום א'. הביתה הגעתי בטרמפים. ביום א' נאמר לי בטלפון להגיע ביום ב' בבוקר. ביום ב' הגעתי לכלא. הגיזבר או השלם בא לפגוש אותי בכניסה לכלא עם מעטפה קטנה לבנה. חששותיי התאמתו. שקית הפיקדון שלי נפתחה, וכל תוכנה נפל לידיים זרות. מייד אמרתי לגיזבר כי אינני מוכנה לקבל את חפציי, לאחר שהשקית נפתחה שלא בפניי. אמרתי שאני עוזבת עכשיו וכי אני אחזור עם עו"ד. הגיזבר ניסה לשכנע אותי לקבל את החפצים על פי הרשימה אך לא הסכמתי. ברצוני לציין עוד כדלקמן: א. צו ההבאה הוצא נגדי לאחר שלא הגעתי לדיון אחד בלבד. ב. ביה"ד ניסה לכפות עלי גט במאסר, עפ"י חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה - 1995, ללא הצלחה, מכיוון שנשיא ביה"ד הרבני לא אישר זאת, כנדרש בחוק. ב. לכן, ביה"ד והבעל "חיכו לי בסיבוב". לאחר הדיון הראשון שאליו לא הגעתי הוצא נגדי צו ההבאה הנ"ל. ג. מהרגע הראשון שנעצרתי, ובמשך כל זמן השהייה במעצר ביקשתי שימנו לי עו"ד אך התעלמו גם מבקשתי זו. ד. בעלי הוא בעל אמצעים רבים, ואני בטוחה שהוא שיחד את השוטרים שעצרו אותי (הוא עבד איתם בעבר). אלה סייעו לו בקשריהם עם השב"ס להחזיק אותי כמה שיותר זמן בכלא, בתקווה שאשבר ואסכים לקבל את הגט. ה. בכלא עברתי התעללות נפשית ואף אולצתי להתפשט בבדיקות. ו. כמו"כ, במקלחת הכלא החלקתי ונחבלתי קשה בגופי ובעיקר בראשי, בו נעשו לי תפרים. בנס ההחלקה לא הסתיימה במותי. ז. חברים ושכנים שלי, אשר שמו לב שלא חזרתי מהדיון הביתה, התקשרו למשטרה ושם נאמר להם ששוחררתי לאחר הדיון בביה"ד. דאגתם גברה. הם המשיכו לחפש אותי והם התקשרו גם לשב"ס, שם נאמר להם שאני לא רשומה בשום בית כלא, ועוד דברים חשודים וחמורים. אני יודעת שאני יכולה להגיש תביעת נזיקין, וזאת אני אעשה ע"י הסיוע המשפטי. אולם, בסיוע המשפטי לא נותנים ייצוג בעניינים פליליים. האם אני יכולה לקבל ייצוג משפטי, מהפרקליטות או מגורם אחר, כדי להתלונן על כל האמור לעיל ושתיפתח חקירה, וכן כדי לקבל את החפציי שבפיקדון שנפתח. כמו"כ ברצוני להגיש תלונות על מעשי הפשע שנעשו נגדי, ע"י הבעל וחבר מרעיו, אך איני יודעת כיצד יש למצות איתם את הדין, כשאני חסרת אמצעים וחסרת ייצוג הנאלצת לשרוד מיום ליום. לתשובתך ולעזרתך הטובה והמהירה אני מצפה. בתודה מראש ובכבוד רב לתשובתך המה
אסתי שלום,
הזדעזעתי לקרוא את מה שכתבת ואני מצטער על הסבל שעבר עליך.
נראה שביה״ד הרבני פעל במסגרת חוקית, בהוצאת צו הבאה, גם אם הדבר היה דרסטי וניתן היה להסתפק בהפקדת ערובה ע״מ להבטיח התייצבות לדיון (בהנחה שזו הפעם הראשונה שקיבלת הזמנה לדיון ולא התייצבת).
עניין פתיחת השקית האטומה עם חפצייך האישיים אינו תקין אבל במידה שדבר אינו חסר עפ״י הרשימה-אין בכך עבירה כלשהי ואין סיבה להגשת תלונה, לדעתי.
הדבר הקשה ביותר והמסעיר ביותר במה שכתבת היה סירוב שב״ס לתת לך להתקשר למשפחתך ע״מ לגייס את דמי הערובה, לאחר שביה״ד התיר לך להשתחרר בערובה. זאת, בנימוק המטופש שמדובר במעצר ״ימים״.
אין מדובר בהארכת מעצר לצרכי חקירה, שאז שב״ס אינו מתיר לעצורים להשתמש בטלפון מחשש לשיבוש הליכי חקירה והשפעה על עדים. ולדבריך, אך קיימת במפורש בהחלטת ביה״ד אפשרות להשתחרר בהפקדה כספית.
אם אכן כך נכתב בהחלטת ביה״ד, הרי שיש לך עילת תביעה טובה כנגד שב״ס בגין כליאת שווא ואת יכולה להגיש נגדו תביעה קטנה לביהמ״ש לתביעות קטנות (עד כ-30,000₪). את יכולה לתבוע, לדעתי, 3,000₪ לכל יום מעצר מאז יום החלטת השחרור בהפקדה ועד היום שבו נתנו לך להתקשר (5 ימים?).
לא הייתי מציין בכתב התביעה דבר כנגד ביה״ד או את עניין השקית האטומה מכיוון שזה גם לא רלבנטי (ביה״ד פעל, כאמור, בגדר סמכותו החוקית) וגם עלול להסיט את תשומת לב ביהמ״ש מהעוול האמיתי שנעשה לך ע״י שב״ס ולהסב את תשומת לבו אליך במקום לגורם הרשלן האמיתי (שב״ס).
הייתי מתרכז בנקודה היחידה של אי מתן הזכות להתקשר ע״מ לבצע את ההפקדה בטענה של ״מעצר ימים״ וע״י כך ביצוע עבירה של כליאת שווא למשך 5(?) ימים.
בהצלחה!
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד שי שקד
053-8007583
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד שי שקד
053-8007583
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
בהמשך לשאלותיי ולייעוץ הטוב שקיבלתי ממך, אני שואלת, את השאלה שבכותרת, לנוכח העובדה שהגשתי תלונה במשטרה על מאסר השווא, ולנוכח כוונתי להגיש תביעת נזיקין. האם שב"ס יכול לביים שיחות טלפון שלי אל מחוץ לכלא? בפרט לאחר ששקית הפיקדון שלי נפתחה, והפלאפון שבה וכל מספרי הטלפון שלי נפלו לידיהם.
אני שואלת זאת מכיוון שכשכבר שנתנו לי להתקשר, איש לא החתים אותי על כך, ובודאי שלא החתימו אותי על שעות השיחות ו/או על משך השיחות שביצעתי. כפי שכבר כתבתי לך, יש לי סיבה טובה לחשוד שצו ההבאה ומאסר השווא נעשו על מנת לשבור אותי בכלא, בתקווה שאסכים לקבל את הגט, על מנת להשתחרר, באין לי דרך אחרת.
בתודה מראש ובכבוד רב
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד שי שקד
053-8007583
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אסתי שלום,
הטלפונים הניידים שלך היו במשמורת בזמן שהיית עצורה ולכן לא הייתה לך אפשרות חוקית לחייג מהם. גם אם עצור מבקש לראות מספר השמור בטלפון הנייד שבפיקדון-לא נותנים לו לחייג ממנו. לכן, אין לך מה לחשוש שמישהו ביים שיחת טלפון מהנייד שלך.
לגבי הקלטת שיחות עצורים היוצאות מהטלפונים הציבוריים: הן אינן מוקלטות אלא אם כן יש צו האזנה ספציפי לעצור מסוים.
לגבי מתן שיחה לעצור האמור לגייס הפקדה או ערבים-צריך, לדעתי, להיות לכך תיעוד של תאריך, שעה והמספר אליו חוייג.
כמו כן, אמור להיות מזכר של בקשתך להתקשר, קודם לכן (מייד לאחר מתן החלטת ביה״ד), ע״מ לגייס הפקדה ממשפחתך, ושל הגורם שסירב לכך והנימוק לכל. אני מניח שמזכר כזה לא יימצא וששב״ס יטען שניתנה לך האפשרות להתקשר, אך, כנראה, לא יכלת לגייס את הערבון קודם לכן...
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד שי שקד
053-8007583
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד שי שקד
053-8007583
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
יובל שלום רב, עליך להגיש בקשה לשינוי כתובת מעצר הבית ולנמק את בקשתך. ככל והמאשימה תסכים לבקשה, ביהמ"ש יאשר אותה בהחלטתו וככל והמאשימה תתנגד לבקשך, ייקבע מועד לדיון בביהמ"ש לצורך שמיעת טענות הצדדים ...
המשך תשובה
