חברי הצליח לגלות באמצעות מצלמות אבטחה בביתו את אשתו בוגדת. יצוין כי המקרה\ים קרה\ו כאשר הזוג היה פרוד ורק מס' מסוים של ימים שהתה האשה בבית ואז התבצעו המעשים. בזמן זה למרות שהם חיו בדירות שונות, הדירה הנ"ל (המצולמת) היתה בבעלות משותפת. כעת יש לחברי ענין להציג לה (ו\או למשפחתה) את הממצאים. השאלה היא עד כמה דבר זה פלילי אם בכלל, והאם יש אפשרות להראות חומר ולאחר מכן להכחיש את קיומו. בנוסף יצוין כי המצלמות היו בסלון ובחדר שינה.
אייל שלום,
צילום אדם כשהוא ברשות היחיד מוגדר כעבירה של פגיעה בפרטיות עפ"י סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות.
אם היה במצלמה מיקרופון, אזי מדובר גם בעבירה על חוק האזנת סתר.
לא משנה באיזה חלק של הבית בוצע הצילום-הסלון או חדר השינה. אסור לצלם אדם בביתו, ללא הסכמתו, נקודה.
חברך לא יוכל להציג בפני ביה"ד הרבני את הצילומים מכיוון שסביר להניח שביה"ד לא יקבל אותם עקב הפגיעה שנעשתה בפרטיות האישה (עפ"י סעיף 32 לחוק-החומר פסול מלשמש כראיה). בנוסף, הדבר ישמש כראיה נגד חברך כי עבר את העבירה האמורה וצפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום בנושא.
במידה שחברך יציג בפני אשתו את הצילומים-הוא יסתכן בחקירת משטרה, שעלולה להביא למציאת ראיות נגדו, במקרה הרע, ולסגירת התיק נגדו מחוסר ראיות, במקרה הטוב. ומה ישיג בכך? אגו מנופח. ומה יפסיד (במקרה הטוב, מבחינתו)? אפס הישג משפטי ותיק משטרה סגור בגין פגיעה בפרטיות שיישאר פתוח נגדו במשך שנים (רק לאחר 7 שנים יוכל להגיש בקשה למוחקו) ועלול להפריע לו בחיים.
אם הוא מקווה שהוא יציג לאישה את הצילומים והיא תתוודה על הבגידה והוא יקליט אותה וזה ישמש כראיה עצמאית-אמנם זה אפשרי אך זה לא כדאי, לדעתי, מכיוון שהסיכון לפתיחת חקירת משטרה נגדו והעמדתו לדין הוא גדול מדי.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד שי שקד
053-8007583
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
בעלי, שני חוקרים פרטיים וגבר נוסף התפרצו לחדרי וביימו תמונות שלי עם הגבר כשאני ישנה. את התמונות ואת דו"ח החוקרים הבעל הגיש לביה"ד הרבני.
מייד הגשתי תלונה במשטרה. לאחר חודשים רבים נאמר לי כי יתקיים משפט פלילי, אך בתרוצים משונים דחו את בקשתי, פעם אחר פעם, לקבל פרטים עליו עד כי ויתרתי מתוך יאוש.
בינתיים ביה"ד חייב אותי בגט. אני סרבתי לקבלו והוטלו עלי סנקציות.
לאחר מכן, למשך כחמש שנים הבעל האמיד פסק מכל פעילות משפטית. אני חסרת האמצעים הפגועה והמותשת שמחתי על ההפוגה במאבק המשפטי. מכיוון שנותרתי לגור בביתי, ככל שחלף הזמן נאמר לי שניתן לראות בכך הסכם גירושין/רכוש מכללא. לא היה לי כוח נפשי ו/או כלכלי להמשיך להלחם על זכויותיי, לכן זנחתי גם את התלונה הנ"ל במשטרה ואת התיק הפלילי שלא ידעתי עליו דבר.
לאחרונה הבעל חידש את הליכי הגירושין. פונייתי שלא כחוק מביתי וביה"ד הרבני אף ניסה להטיל עלי סנקציה של מאסר לשם כפיית גט.
לאחרונה, הבעל ליגלג עלי ואמר לי שהתיק הפלילי על הפגיעה בפרטיות, כאמור לעיל, נסגר ,כי לא הגעתי לדיון. מעולם לא קיבלתי הזמנה לדיון.
האם זאת טענה לפתיחת התיק מחדש? האם ניתן לטעון כי הבעל נקט בטקטיקה של הפסקת הליכי הגירושין עד אשר התלונה במשטרה/התיק שנפתח נגדו ונגד החוקריםהפרטיים ייתישנו?
הבעל קיבל היתר נישואין, אולם ביה"ד קבע כי אני עדיין אישתו עד אשר אסכים לקבל את הגט. כל אשר כתבתי הוא בקיצור נמרץ ביותר. כתוצאה מחידוש הליכי הגירושין אני נאלצת לחזור ולקרא את התאורים המזעזעים שנעשו לי בחדר. הטראומה שחוויתי חוזרת ומשתלטת עלי ואני נחלשת פיזית ונפשית. אני נחושה בדעתי למצות את הדין עם עושי הנבלה הנ"ל.
אם תוכל לעזור לי בבקשה? האם תוכל לכתוב לי מה ניתן לעשות, לשם כך, כיום עפ"י החוק?
בתודה רבה מראש.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד שי שקד
053-8007583
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
עומר שלום בעיקרון, מחובת שב"ס לספק לעצורים את הצרכים הבסיסיים ותנאי המחייה סבירים בכלל זה טיפול רפואי ראוי ומתאים. כך ביתר שאת כאשר מדובר בעצור שהוא חולה כרוני. עלי לשמוע את מכלול הפרטים של העצור...
המשך תשובה
