קוראים לי יונתן יעיש, אני בן 17 וחצי, לפני שנתיים נשלחתי לפנימיה בגלל אלימות בבית, אני נגד אימא שלי, אפילו בגיל 14 נפתח לי ולאימא שלי על זה תיק, הוא נסגר אחרי שבועיים, עכשיו בפנימיה הסתבכתי על כך שפרסמתי סרטון ביוטיוב על מקרה שקרה כאן לפני חודש ועל אתר שפתחתי שבו קיללתי את הפסיכיאטרית של הפנימיה, עשיתי קצת בלאגן במשך הזמן שלי בפנימיה, אם זה 2 מקרי בריחה, החזקת סיגריות וטלפון נייד ללא אישור, התחצפויות לצוות, ומקרים כאלו שעברתי על חוקי פנימיה שלא מצאו חן בעיני, עכשיו בגלל כל זה, עוד מעט עושים לי ועדה, מחפשים לי מקום יותר סגור, רוצים לתבוע אותי בחובות כספיים של אלפי שקלים ולשלוח אותי לכלא, הם אומרים שאני עושה מה שבא לי בפנימיה ושהם לא מוכנים להשאיר אותי כאן, הם רצו לשלוח אותי הביתה עד שימצאו לי פנימיה אחרת, אבל הפקידת סעד שלי לא מסכימה שאני אתקרב לבית, גם אני מרגיש שאני קצת בלאגניסט, אבל אני בסך הכל רוצה לעבור את הזמן שנשאר לי בפנימיה רגוע, נשאר לי רק 8 חודשים בערך עד גיל 18
היי יונתן,
אני בטוח שלא קל לך.
כשמדובר בקטינים, ביהמ"ש מחויב, בד"כ, לאינטרס השיקומי.
לכן, ביהמ"ש ירשיע קטין רק בתור האפשרות האחרונה, לאחר שנתן הזדמנויות רבות לקטין לשתף פעולה בהליך הטיפולי.
שיתוף פעולה לקטין שגר בבית יהיה שיתוף פעולה עם קצינת המבחן בכל מה שהיא תבקש: שיחות אישיות איתה, שיחות קבוצתיות, בדיקות שתן, הליכה אחה"צ למרכז קהילתי (בו עובדים על שיעורי הבית-עם חונך) ועוד.
אם קצינת המבחן סבורה שהקטין לא יכול להישאר בבית בשל אלימות שהוא מפעיל כלפי משפחתו או בשל התדרדרות קשה שלו לביצוע עבירות (או במקרים שאינם פליליים-חשש להתדרדרות שלו/ה בשל העובדה שהוא שותה לשוכרה/משתמש בסמים ולא הולך לביה"ס)- היא תמליץ לביהמ"ש להשים אותו במסגרת חוץ ביתית (כמו בעניין שלך), כמו פנימיה או מעון סגור, ושם הוא צריך לשתף פעולה.
ההבדל בין הרשעה לאי הרשעה הוא שבמקרה של אי הרשעה התיק נמחק לאחר 5 שנים מיום פסק הדין (לקטינים בני פחות מ-16 תוך 4 שנים, כמדומני), בעוד שבמקרה של הרשעה (שזה המקרה הרגיל שבו מסתיים תיק של בגיר, למשל), ההרשעה מתיישנת ונמחקת רק לאחר 17 שנים.
יש לזה אח"כ השלכות כאשר הנאשם רוצה להתגייס לצבא ולעתים זה ימנע ממנו (תלוי בעבירה), רוצה לעבוד בעבודה מסודרת ומבקשים ממנו גיליון רישום פלילי או רוצה לעבוד במקום ציבורי וזה ימנע ממנו או רוצה להוציא רישיון נהיגה לרכב ציבורי וזה עלול בהחלט למנוע ממנו, רוצה להיות עו"ד או מהנדס או רו"ח וזה ימנע ממנו, ירצה לטוס לארה"ב ולא יוכל וכד'.
מלבד זאת, כאשר מדובר בעבירה חמורה, יחסית (נאמר: פציעה או מספר עבירות רכוש), מלבד הרשעה-עשוי להיות מוטל על הקטין עונש משמעותי של עבודות שירות (במידה שמדובר בתיק ראשון). ובמידה שיש לו מע"ת תלוי ועומד- הוא יופעל ויישלח למאסר בפועל.
כלומר, לנאשם יש אינטרס עצום לשתף פעולה עם שירות המבחן ע"מ שהתיק יסתיים בצורה טובה, ככל שניתן, מבחינתו.
כמו כן, אתה אמנם קצת צעיר ואולי קשה לך להבין את זה או להשלים עם זה, אבל המסגרת שאתה נמצא בה, בכל זאת, נותנת לך כללים וגבולות שחסרים לך ושלא היו לך קודם. המסגרת הזאת כן תורמת לך משהו. וככל שתקבל יותר מהמשהו הזה-ככה תרוויח משהו לכל החיים שלך (וגם יקטן הסיכון שתסתבך שוב).
אז תנסה להחזיק מעמד כמה שאתה יכול במסגרת הבאה (שתהיה, כנראה, סגורה יותר), ותבין שאף אחד לא "מחפש אותך". פשוט אף מקום לא יכול להשלים עם שבירת הכללים שלו. למי ששובר באופן קבוע את הכללים של המקום אין מקום בו.
אם תמשיך לעשות את זה גם במקום הבא-תגמור במקום פחות טוב ועם חברה פחות נעימה.
אז תרגיע, כי אתה לא מעניש אף אחד חוץ מאת עצמך. אתה אולי "מרוויח" את הכבוד שלך ואת זה שלא "סותמים לך את הפה", אבל אתה מפסיד את החירות שלך (תצא הרבה פחות לחופשים במקום הבא), את הסביבה הנוחה שיש לך (החברים במקום החדש יהיו פחות נחמדים) ואת הסבלנות של קצינת המבחן ושל ביהמ"ש לבוא לקראתך (ואתה כן רוצה שהם יעזרו לך כשיגיע שלב העונש).
אני מאחל לך הצלחה!
כל מה שתעשה מעכשיו אתה עושה בשביל עצמך. לא בשביל אף אחד אחר.
זאת אומרת, אם אתה בכלל חושב ששווה לך להשקיע בך. אם כן, תהיה אגואיסט ותחשוב רק על עצמך. תחשוב איך אתה יוצא מהסיפור הזה הכי מורווח. גם מקבל משהו ממה שמנסים לתת לך (לימודים, תכנים וכו') וגם גומר עם התיק הזה עם ההמלצה הכי טובה שאתה יכול לקבל. אשכרה גורם לקצינת המבחן לפזר סוכריות בין המילים שלה עליך בתסקיר לעונש.
ואת הבלאגנים תוציא בכדורסל או בכדורגל או בריצה.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד שי שקד
053-8007583
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
ציפי שלום רב, במקרה התעללות בעצור ניתן לפנות אל קצין האסירים במתקן הכליאה בדרישה להפסיק את ההתעללות לאלתר. ככל והעניין לא מטופל, ניתן להגיש עתירת אסיר ואף לנסות לקבל את הסעד המתאים מביהמ"ש המוסמך ...
המשך תשובה