מעצר בית על איומים לכאורה באקדח

שלום אני מנהל תיק ונחשד על הזק לרכוש במדיז שאני מודה .איומים באמצעות חפץ הנחזה להיות אקדח שאני לא מודה ועל זה בעצם אני מנהל תתיק...ובדיון האחרון העדה התייצבה אחרי צו הבאה ונקבע דיון לימים הקרובים והיא כבר אמרה בתזכורת שהיא לא מוכנה להעיד השאלה מה קורה במצב כזה האם באותו רגע השופט חייב להחליט או להכריז עלייה כעדה עויינת או חוק 10 אלף או שמחכים לגזר דין

שי שלום, מדובר בעבירה של איומים ולא העבירה של היזק לרכוש/היזק במזיד. לשאלתך, במידה שעד זומן להעיד בביהמ״ש ע״י התביעה ולא מגיע להעיד-התביעה מבקשת מביהמ״ש להוציא כנגדו צו הבאה לדיון (ניתן בד״כ להמירו בתשלום של כ-500-1,000₪ בסניף הדואר ע״מ להבטיח את ההתייצבות). במידה שהעד, בכל זאת, לא מתייצב לדיון-והתביעה זקוקה לעדותו-בד״כ ביהמ״ש ייתן לתביעה הזדמנות נוספת להביאו ויוציא כנגד העד צו הבאה ללא שחרור (או תמורת סכום גבוה יותר). בישיבה הבאה, במידה שהעד לא מתייצב-קיימות מספר אפשרויות: 1. ביהמ״ש ייתן לתביעה הזדמנות אחרונה להביאו ויוציא כנגד העד צו הבאה ללא שחרור. 2. ביהמ״ש יחליט שניתנו לתביעה די הזדמנויות וכי הנאשם סבל מספיק מעינוי דין. במצב כזה, התביעה תיאלץ להסתפק בראיות שיש לה ותחליט אם היא מגישה אותן ומבקשת להרשיע את הנאשם ע״ס הראיות הקיימות (בהנחה שהנאשם בחר בכלל להעיד ע״ס הראיות הקיימות) או חוזרת בה בכתב האישום. במידה שהעד מתייצב לעדות ואינו חוזר על ההודעה שמסר במשטרה, או שעדותו בביהמ״ש סותרת את הודעתו שניתנה במשטרה או שונה ממנה בפרט מהותי (כגון: טוען שאינו זוכר את האירוע או שאינו מזהה את הנאשם כאשר במשטרה זיהה אותו או טוען בביהמ״ש כי הנאשם לא איים עליו בחפץ הנחזה להיות אקדח כשבמשטרה טען שהנאשם עשה כן): במצב דברים זה, התביעה יכולה להפנות את העד להודעה שמסר במשטרה ולבקש ממנו הסבר לסתירות או ל״אובדן״ זכרונו. במידה שהעד אינו נותן הסבר סביר, התביעה תבקש להציג את ההודעה שנגבתה במשטרה בפני ביהמ״ש ע״מ לבקש את רשותו להכריז על העד כ״עד עויין״ ולחקור אותו בחקירה נגדית (מכיוון שמדובר בעד תביעה-אסור לתביעה לחקור אותו, מלכתחילה, בשאלות מדריכות שהתשובה עליהן היא ״כן״ ו״לא״ אלא רק בשאלות ״פתוחות״, כגון: ״ספר לי מה קרה ביום כך וכך״ או: ״מה הנאשם עשה?״). ביהמ״ש בד״כ מאפשר זאת לתביעה. בסיום העדת העד בביהמ״ש-התביעה תבקש להגיש את הודעת העד במשטרה כראיה בטענה שעדותו בביהמ״ש לא הייתה אמיתית והיא סתרה, באופן מהותי, את הודעתו, שניתנה במשטרה, שנחזית להיות אותנטית וביהמ״ש, כמעט תמיד, ייעתר לכך (בהתאם לסעיף 10א לפקודת הראיות). בסיכומיה, בתום הבאת כל הראיות (כולל ראיות ההגנה) התביעה תבקש מביהמ״ש להעדיף את הודעתו של העד שניתנה במשטרה על פני עדותו בביהמ״ש. עפ״י סעיף 10א האמור, ביהמ״ש יכול להרשיע נאשם ע״ס הודעת עד שניתנה במשטרה (כאשר הוא מעדיף אותה על פני עדותו בביהמ״ש) בתנאי שנמצא בראיות שהוגשו לביהמ״ש דבר לחיזוק אשמתו של הנאשם. דבר לחיזוק האשמה יכול להיות עדות אחרת המסבכת את הנאשם בביצוע העבירה, יכול להיות שקר משמעותי של הנאשם, יכול להיות איכון סלולרי של הנאשם במקום האירוע כשטען שלא נכח במקום, יכול להיות הפרכת אליבי של הנאשם, יכול להיות טביעת אצבע של הנאשם על חפץ שנמצא בזירה ללא הסבר סביר, יכול להיות מניע של הנאשם לעבור את העבירה כלפי המתלונן ועוד. בהצלחה!

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד שי שקד

053-8007583

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר