שלום רב, האם דרישה לוויתור על כל טענה מכל סוג כנגד אדם שביצע סחיטה באיומים , ( עבירה מחוק העונשין ) מימש את איומו וגרם לך לרצות להתפשר ולחתון על ויתור טענות גורף. האם הסכם פשרה כובל או מונע טענה מהתחום הפלילי ? דוגמא : אני אפגע בך אם לא תתן לי את מה שאני רוצה ומתחיל לפגוע.. הנפגע רוצה להפסיק את הפגיעה ומתפשר ומאולץ לחתום על ויתור טענות גורף, כולל בעניין עבירת הסחיטה באיומים. האם הויתור תקף? מונע הגשת תלונה ? פנינה למשטרה? מהווה הגנה לפוגע?
יעקב שלום,
סעיף בחוק החוזים קובע כי כל הסכמה חוזית שיש בה כדי לפגוע בתקנת הציבור היא בטלה ואין לה תוקף משפטי.
לכן, אין תוקף משפטי להסכמה בין הצדדים להימנע מלהגיש תלונה במשטרה וכד׳.
הסכמה כזאת, בהתאם לנסיבותיה, אף עלולה להיחשב עבירה של הדחה בחקירה (הפעלת לחץ של צד אחד על הצד השני שלא להגיש תלונה בתמורה לתשלום או כפיה, בדרך אחרת).
אז מה עושים צדדים שמעוניינים להגיע להסכמה, מחד, ולוודאות משפטית, מאידך?
לרוב, אין כותבים בהסכם את האירוע עצמו שמהווה עבירה פלילית אלא כותבים כי מסכימים כי צד ב׳ מוותר על כל טענה שיש לו או הייתה לו כלפי צד א׳ בנוגע לכל אירוע או מחלוקת, שהיו או לא ביניהם, בעבר, ומתחייב שלא לפנות בנוגע לכל לכל רשות שהיא וצד א׳ מעביר לצד ב׳, לצורך שיפויו בנוגע לכל אירוע או מחלוקת שהיא סכום בסך X (נניח, 50,000₪ או 100,000₪). כמו כן, הצדדים מתחייבים לסודיות מוחלטת בנוגע לכל הסעיפים של הסכם זה וצד אשר יפר סודיות זאת ויעביר מידע, בכל דרך, לאדם או לגורם כלשהו הנוגע להסכם זה או הנוגע לאירוע שהיה, בעבר, בין הצדדים-יחוייב לשלם לצד השני, בתוך 30 יום, כפיצוי מוסכם, סכום בסך X (אותו סכום שנקבע כסכום לשיפוי) ושני הצדדים חותמים על כתבי ערובה בסכום זה, במעמד החתימה על הסכם זה. עוד ייכתב כי הן ההסכם והן כתבי הערובה יופקדו למשמורת אצל עוה״ד שעורך את ההסכם ורק אצלו (עותקים מהם לא יימסרו לצדדים) והוא יהיה נאמן עליהם. עוה״ד ימסור העתק של ההסכם וכתבי הערבויות לשני הצדדים, במידה שתעלה, בעתיד, טענה טובה ע״י אחד הצדדים כי הצד השני הפר את הסכם הסודיות.
עורכי הדין המהדרין מוסיפים להסכם (שנותר אצלם) תצהיר של צד ב׳ בו מפורטים אירועי העבר, כאשר האירועים מפורטים בצורה שלא מפלילה את צד א׳, כך שבמידה שתוגש תלונה, בעתיד, צד א׳ יוכל להשתמש בתצהיר לטובתו.
אני מאוד לא אוהב את התוספת הזאת, בלשון המעטה, מכיוון שהיא, לכשעצמה, מקיימת מספר עבירות פליליות, בשותפותו (וביוזמתו) של עוה״ד, מכיוון שהוא יוצרת מצב שהעוה״ד אינו מקיים את חובת הנאמנות שלו כלפי צד ב׳ (והוא שם עבור שני הצדדים ולא רק עבור צד א׳) וגם מסיבות מוסריות.
אבל אני מציין את זה מכיוון שזה קיים ואני לא יכול להתעלם מזה.
במידה שחתמת על הסכם, בו אתה מתחייב שלא להגיש תלונה, הרי שההסכמה, כשלעצמה, אינה מחייבת אותך. במידה שלא חתמת על הסכם סודיות ולא נתת תצהיר, בו אתה מתאר אירועי עבר, בדרך שונה מכפי שהתרחשו, הרי שאין מניעה שתגיש תלונה במשטרה.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
גיל בר-אור, משרד עורכי דין
053-9428974
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
ליטל שלום, רק משטרת ישראל חשופה לתיקי משטרה שנסגרו מחוסר אשמה. לכן, במידה שאין מדובר בקבלה לעבודה למשטרת ישראל, לא הייתי מצהיר על חקירתי בתיק האמור....
המשך תשובה