לפי החוק החדש כתוב : ״15. מסירת מידע מהמרשם הפלילי למדינה זרה או לגוף מחוץ לישראל : (א) נזקק אדם למידע מהמרשם הפלילי על עצמו לשם קבלת זכות במדינה זרה, יימסר המידע, לבקשת האדם, לנותן הזכות באמצעות משרד החוץ או נציגות המדינה הזרה בישראל או בדרך אחרת שתורה עליה המשטרה בנהלים; לעניין סעיף קטן זה, "מידע מהמרשם הפלילי" - למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו.״ -- בחלק האחרון של הסעיף, נשמע שעבור הוצאת ויזה לדוגמא או דרכון במדינה זרה, פריטים שהתיישנו כבר לא יועברו לרשות הזרה, ואין צורך לחכות לתום תקופת המחיקה. אך אם נסתכל על סעיף ג׳ : ״(ג) המשטרה רשאית למסור מידע מהמרשם הפלילי לידי מדינה זרה או לידי גוף מחוץ לישראל המנוי להלן, לשם מילוי תפקידיו, בין מיוזמתה ובין לפי בקשה מנומקת מאת המדינה או הגוף: (1) רשות זרה שהמדינה התחייבה למסור לה מידע במסגרת הסכם או אמנה; (2) רשות מוסמכת זרה כמשמעותה בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, וגוף מהגופים המנויים בתוספת הראשונה לחוק האמור; (3) גוף מחוץ לישראל המנוי בתוספת החמישית; לעניין סעיף קטן זה, "מידע מהמרשם הפלילי" - למעט מידע על פרטי רישום שנמחקו.״ -- פה בחלק האחרון רשום שהמשטרה כן יכולה להעביר רישומים שכבר התיישנו אך טרם נמחקו. אז לפי החוק החדש, האם אדם שיש לו רישומים שכבר התיישנו אך עדיין לא נמחקו, וצריך להוציא ויזת תייר, או אפילו לבקשת דרכון בעתיד, יכול להגיש את הבקשה בלי שרשות זרה תראה את הרישומים הללו?
חן שלום,
אתה צודק לגמרי ויש חוסר וודאות גדול בנוגע לשאלה האם על בעל הרשעה, שחלפה תקופת ההתיישנות שלה וטרם חלפה תקופת המחיקה שלה, לדווח עליה לרשות זרה בהגיעו אליה להוציא אשרת כניסה/עבודה/דרכון.
זאת, נוכח הזכות המוקנית לרשות הגירה זרה לפנות למשטרת ישראל ולקבל ממנה את המידע האמור.
אין לדעת מי מרשויות ההגירה הזרות תעשה שימוש בזכותה זו ובאילו מקרים.
אני יכול רק להניח שייתכן שיעשו זאת רשויות הגירה מקפידות יותר (כגון: ארה״ב) ובמקרים משמעותיים יותר (בקשה להוצאת אשרת עבודה והוצאת דרכון ולא הוצאת אשרת תייר).
נקודת האור היחידה היא העובדה שחוק המידע הפלילי החדש (שייכנס לתוקף ביום 12.7.22) מקצר, באופן משמעותי ביותר ובאופן רטרואקטיבי, את תקופת ההתיישנות והמחיקה של הרשעות לכדי תקופה מצטברת של 8 שנים מיום גזה״ד (10 שנים במקרה של הרשעה בעבירת אלימות, כולל איומים, או עבירת מין), בהנחה שמדובר בהרשעה יחידה ושלא הוטל בגינה עונש של עבודות שירות או מאסר.
לו הייתה לי הרשעה יחידה משנת 2015 בעבירה של הונאה בכרטיס חיוב, בגינה נדונתי למע״ת ולקנס (שתקופת המחיקה שלה, נכון ליום 13.7.22, מסתיימת בשנת 2023) והייתי צריך להגיש לשגרירות ארה״ב בקשה לקבלת אשרת עבודה, לא הייתי מסתכן בכך שהם יקבלו ממשטרת ישראל את המידע אודות ההרשעה הזאת שלי והייתי ממתין עם הגשת הבקשה עד לחלוף מועד המחיקה בשנת 2023. מנגד, אם תאריך המחיקה הוא בשנת 2024-הייתי שוקל בחיוב להגיש בקשה לנשיא המדינה לקיצור תקופת המחיקה.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
גיל בר-אור, משרד עורכי דין
053-9428974
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
דניאל שלום, השאלה היא האם לשכת עוה״ד תראה בעבירה משום עבירה שיש בה קלון. הדבר תלוי בנסיבות ביצוע העבירה: מי מושא האיומים, מה תוכן האיומים וכמה פעמים בוצעוה איומים. בהנחה שאין לך עבר פלילי, הרי שמד...
המשך תשובה