שלום, סיטואציה : לאדם רישום פלילי ישן, שתקופת המחיקה שלו היא בשנת 2015. ואז קרה שנוסף רישום פלילי נוסף בסביבות 2012, וכך יוצא שלפי החוק הקיים היום, תקופת המחיקה של הרישום הישן מתארכת והינה כתקופת המחיקה של הרישום השני. לפי החוק החדש שעתיד להיכנס ביולי 2022, אם אין רישום פלילי נוסף - תקופת ההתישנות ומחיקה היא כ-4 שנים. אם כן קיים פריט רישום נוסף - אז זה 7 שנים. עכשיו השאלה שלי - לפי החוק החדש יוצא שאם נסתכל רטרואקטיבית , הרי שהרישום הראשון היה נמחק הרבה לפני שהגיע הרישום השני, ואז בעצם תקופות ההתישנות והמחיקה של הרישום השני הייתה יוצאת 4 שנים במקום 7. (כי הרי זה כבר סעיף אחר, כי יש הבדל בתקופת המחיקה והתיישנות של רישום חדש אם קיים כבר פריט רישום שלא נמחק) האם בעת כניסת החוק החדש לתוקף זה אכן הכל מחושב מחדש רטרואקטיבית ? כי אחרת יוצא מצב לא הוגן ומפלה כלפי אזרחים עם רישומים עתידיים לבין אלו עם רישומים ישנים וקיימים.
.JPG)
ליאור שלום,
במצב דברים בו, בעת כניסת חוק המידע הפלילי לתוקף (12.7.22), יהיו לחובתו של אדם 2 הרשעות (בגינן לא נידון לעונש מאסר בעבודות שירות או מאסר בפועל), הרי שתקופת ההתיישנות והמחיקה שלהן תהיה 14 שנים מיום מתן גזר הדין של ההרשעה האחרונה בזמן.
לא ניתן לעשות כל היפותזה/מניפולציה משפטית בנושא, שכן במועד כניסת חוק המידע הפלילי לתוקף-יהיה לאותו אדם ״פרט רישום פלילי נוסף״, בהתאם להגדרת סעיפים 19(א)(2) ו-22(2) לחוק המידע הפלילי.
לו חוק המידע הפלילי היה בתוקף בשנת 2005, בחלוף 8 שנים ממועד ההרשעה הראשונה (1998), הרי שהייתה חולפת תקופת המחיקה שלו (בהנחה שלא מדובר בהרשעה בעבירת אלימות או מין, שאז תקופת המחיקה הייתה חולפת בשנת 2007), אבל החוק לא היה בתוקף, ולכן תקופת המחיקה שלו הייתה בחלוף 17 שנים (בהתאם לחוק המרשם הפלילי), בשנת 2015. נוכח קיומה של ההרשעה משנת 2012, ״נדפק הפז״ם״ של תקופת ההתיישנות והמחיקה של ההרשעה הישנה משנת 1998.
לכן, הן לפי חוק המרשם הפלילי, כיום, והן לפי חוק המידע הפלילי העתידי, רואים את יום תחילת מועד תקופות ההתיישנות והמחיקה של 2 ההרשעות-ביום מתן גזר הדין של ההרשעה החדשה משנת 2012.
הצעד המשפטי היחיד שניתן לעשות הוא להגיש בקשה לנשיא המדינה לקיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה של ההרשעות מ-14 שנים לכ-10 שנים (משנת 2026-למועד הסמוך למועד הגשת הבקשה) ואשמח לסייע לך בכך, במידה שתרצה.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
גיל בר-אור, משרד עורכי דין
053-9428974
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
הרי ברור שמצב כמו שאתה מתאר יוצר אפליה ברורה בין אזרחים ששגו לפני כניסת תוקף החוק החדש , ללבין אלו שלאחריו.
האם ניתן להגיש בג״ץ בהקשר זה?
שאלו את מנהל/ת הפורום:
גיל בר-אור, משרד עורכי דין
053-9428974
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
לא ניתן להגיש עתירה בנושא, מכיוון שמדובר בחוק של הכנסת ולא בהחלטה של רשות או פקיד שיש לביהמ״ש לעניינים מנהליים/לבג״ץ
סמכות (מוגבלת) לבחון את סבירותה, בהתאם לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים/חוק יסוד השפיטה.
האפשרות להגיש עתירה כנגד חוק מוגבלת למקרים מצומצמים ביותר, בהם חקיקתו של החוק לוותה בפגמים פרוצדורליים חמורים (שלא בהתאם לתקנון הכנסת, למשל) או שקיימת טענה שהוא בלתי חוקתי (כגון: פוגע בחופש העיסוק הקבוע בחוק יסוד חופש העיסוק פגיעה העולה על הנדרש) וכד׳.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
גיל בר-אור, משרד עורכי דין
053-9428974
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
.JPG)
שלום רב, הפרקליטות יכולה להגיש כתב אישום וביהמ״ש יכול להרשיע גם כשמדובר ב״מילה מול מילה״ כל עוד סברו שגרסת המתלוננת היא מהימנה וללא סתירות משמעותיות וגרסת החשוד/הנאשם אינה כזאת....
המשך תשובה